סְאוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סאון
הגייה* s'on
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־א־ן
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) קול גדול, רעש.

גיזרון

עריכה
  • מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. ההוראה הנ"ל התפרשה ע"י חלק מהפרשנים לפי ההקשר ובהקבלה למילה שָׁאוֹן[1], וכך היא משמשת כיום.
  • יש שפירשו 'סְאוֹן' - סנדל, ע"פ הקבלה לשפות שמיות אחרות: אכדית - šēnu, ארמית: סֵינָא, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (סְאוּנָא)[2].[3]
  • חז"ל (תוספתא סוטה ג,א) גזרו מהמילה סאה בהוראת: מידה.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • רש"י: "יש פותרין אותו לשון [4] סאה ומדה [5] שדרשוהו רבותינו. אך לפי פשט לשון המקרא לא יתכן לפרשו מגזרת סאה, מאחר שאין הו״ו והנו״ן מעיקר התיבה, אלא כמו שאון מן תשואה... ואני אומר: שפתרונו לפי העניין ואין לו דומה במקרא, ופתרונו: לשון צהלת נצחון במלחמה."
  • ראב"ע: "ויש אומר שהוא הפוך מן אסון."
  • ר"א במלגנצי: "לפי ענינו לשון איבוד חיל והרג רב כלומר כל אבדן והרג חיל וצבא ברעש מלחמה."
  • שד"ל: "סאון- סנדל המסומר שהיו נוהגים אנשי המלחמה."

נגזרות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. פשיטתא, רש"י, רד"ק, מצודות, מלבי"ם.
  2. בשפות אלה קיימת גם צורה מקבילה המתחילה במ': אכדית: mešēnu, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (מְסָאנָא), ארמית: מְסָנָא‏.
  3. ר' יוסף קמחי, גזניוס, שד"ל.
  4. הקטנה של
  5. כמו עוף לעומת עופיון, "שגה דוד" לעומת : שִׁגָּיוֹן לְדָוִד “ (תהלים ז, פסוק א)