סְאוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סאון
הגייה* s'on
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־א־ן
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) קול גדול, רעש.

גיזרוןעריכה

  • מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. ההוראה הנ"ל התפרשה ע"י חלק מהפרשנים לפי ההקשר ובהקבלה למילה שָׁאוֹן[1], וכך היא משמשת כיום.
  • יש שפירשו 'סְאוֹן' - סנדל, ע"פ הקבלה לשפות שמיות אחרות: אכדית - šēnu, ארמית: סֵינָא, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (סְאוּנָא)[2].[3]
  • חז"ל (תוספתא סוטה ג,א) גזרו מהמילה סאה בהוראת: מידה.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: "יש פותרין אותו לשון [4] סאה ומדה [5] שדרשוהו רבותינו. אך לפי פשט לשון המקרא לא יתכן לפרשו מגזרת סאה, מאחר שאין הו״ו והנו״ן מעיקר התיבה, אלא כמו שאון מן תשואה... ואני אומר: שפתרונו לפי העניין ואין לו דומה במקרא, ופתרונו: לשון צהלת נצחון במלחמה."
  • ראב"ע: "ויש אומר שהוא הפוך מן אסון."
  • ר"א במלגנצי: "לפי ענינו לשון איבוד חיל והרג רב כלומר כל אבדן והרג חיל וצבא ברעש מלחמה."
  • שד"ל: "סאון- סנדל המסומר שהיו נוהגים אנשי המלחמה."

נגזרותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. פשיטתא, רש"י, רד"ק, מצודות, מלבי"ם.
  2. בשפות אלה קיימת גם צורה מקבילה המתחילה במ': אכדית: mešēnu, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (מְסָאנָא), ארמית: מְסָנָא‏.
  3. ר' יוסף קמחי, גזניוס, שד"ל.
  4. הקטנה של
  5. כמו עוף לעומת עופיון, "שגה דוד" לעומת : שִׁגָּיוֹן לְדָוִד “ (תהלים ז, פסוק א)