סָאַן עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סאן
שורש וגזרה ס־א־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) השמיע קול גדול המולה ומהומה.
    • ”כִּי כׇל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ.“ (ישעיהו ט, פסוק ד)
    • התנועה היתה סואנת.

גיזרון עריכה

  • מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. ההוראה הנ"ל התפרשה ע"י חלק מהפרשנים לפי ההקשר ובהקבלה למילה שָׁאוֹן[1], וכך היא משמשת כיום.
  • יש שפירשו 'סְאוֹן' - סנדל, ע"פ הקבלה לשפות שמיות אחרות: אכדית - šēnu, ארמית: סֵינָא, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (סְאוּנָא)[2]. ולפ"ז הוראת הפועל היא: לנעול נעליים, ומקבילה לפועל האכדי šênu.[3]
  • חז"ל (תוספתא סוטה ג,א) גזרו מהמילה סאה בהוראת: מידה, ולפ"ז הוראת הפועל היא: נמדד.

פרשנים מפרשים עריכה

  • רש"י: "יש פותרין אותו לשון סאה ומדה כמו שדרשוהו רבותינו. אך לפי פשט לשון המקרא לא יתכן לפרשו מגזרת סאה, מאחר שאין הו״ו והנו״ן מעיקר התיבה, אלא כמו שאון מן תשואה... ואני אומר: שפתרונו לפי העניין ואין לו דומה במקרא, ופתרונו: לשון צהלת נצחון במלחמה."
  • ראב"ע: "ויש אומר שהוא הפוך מן אסון."
  • ר"א במלגנצי: "לפי ענינו לשון איבוד חיל והרג רב כלומר כל אבדן והרג חיל וצבא ברעש מלחמה."
  • שד"ל: "סאון- סנדל המסומר שהיו נוהגים אנשי המלחמה, וסואן הוא פעל הנגזר מן השם, וענינו: משמיע קול בהכאתו על הארץ."

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. פשיטתא, רש"י, רד"ק, מצודות, מלבי"ם.
  2. בשפות אלה קיימת גם צורה מקבילה המתחילה במ': אכדית: mešēnu, סורית: ܣܐܘܿܢܵܐ (מְסָאנָא), ארמית: מְסָנָא‏.
  3. ר' יוסף קמחי, גזניוס, שד"ל.