דָּמַם

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דמם
שורש וגזרה ד־מ־ם א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לא השמיע קול.
    • ”אִם־כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ, דֹּמּוּ עַד־הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם; וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ, וְלֹא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק ט)
    • ”הוֹי חֶרֶב לַיהוה, עַד־אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי אֶל־תַּעְרֵךְ, הֵרָגְעִי וָדֹמִּי.“ (ירמיהו מז, פסוק ו)
    • ”לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם; יהוה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָ.“ (תהלים ל, פסוק יב)
    • ”מֵעַי רֻתְּחוּ וְלֹא־דָמּוּ; קִדְּמֻנִי יְמֵי־עֹנִי.“ (איוב ל, פסוק כז)
    • ”העוסקים בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם [...] הן יושבין וקורין והוא יושב ודומם (בבלי, מסכת ברכותדף יט, עמוד א)

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה


השורש דמם א

השורש ד־מ־ם א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

עריכה
ד־מ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דַּם גם דָּמַם דָּם גם דּוֹמֵם יִדֹּם דֹּם לָדֹם
נִפְעַל נָדַם נָדָם יִדַּם הִדֹּם לְהִדֹּם
הִפְעִיל הֵדֵם מֵדֵם יָדֵם הָדֵם לְהָדֵם
הֻפְעַל הוּדַם מוּדָם יוּדַם -אין- -אין-
פִּעֵל דּוֹמֵם מְדוֹמֵם יְדוֹמֵם דּוֹמֵם לְדוֹמֵם
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-

דִּמֵּם

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דימם
שורש וגזרה ד־מ־ם ב
בניין פִּעֵל
  1. שתת דם. יצא ממנו דם
    • אל תוריד את התחבשת אם הפצע עדיין מדמם.

גיזרון

עריכה
  • גזירת פועל מן דם

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: bleed‏‏‏‏


השורש דמם ב

השורש ד־מ־ם ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ד־מ־ם ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל דִּמֵּם מְדַמֵּם יְדַמֵּם דַּמֵּם לְדַמֵּם
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-