דמם
דָּמַםעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ד־מ־ם א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- פסק מלהשמיע קול, לא השמיע קול.
- ”הן קורין והוא יושב ודומם“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יט, עמוד א)
- כל שיש לו קנאה על חברו ודומם
גיזרוןעריכה
נגזרותעריכה
ראו גםעריכה
- דומם(פועל)
דִּמֵּםעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ד־מ־ם ב |
| בניין | פִּעֵל |
- שתת דם. יצא ממנו דם
- אל תוריד את התחבשת אם הפצע עדיין מדמם
גיזרוןעריכה
- בשורש זה נוטה לפי גזרת השלמים