דומם
דּוֹמֵםעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | דומם |
שורש וגזרה | ד־מ־ם |
בניין | פִּעֵל |
- הביא לכדי דממה.
גיזרוןעריכה
- מקביל לערבית דימוּמא دَيْمُومَة בהוראת שממה נרחבת בהיקפה. וגם בהוראת 'משך הזמן'[דרושה הבהרה]
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: silence
השורש דמם א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
דּוֹמֵםעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | domem |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ד־מ־ם |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | נ׳ דּוֹמֶמֶת, ר׳ דּוֹמְמִים |
- לשון חז"ל שאינו משמיע קול או בקול חלש
- יושב ודומם
- כשישראל אומרים שמע ישראל דוממים ואומרים בלחישה ברוך שם
- לשון ימי הביניים שאין ביכולתו לפעול באופן עצמוני, לגדול ולהתרבות.
- ”אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר אֶלָּא מַעֲלָה תַפְרִיד אֶת בְּעָלֶיהָ פְּרִידָה עַצְמִית, כְּהִפָּרֵד הַצֶּמַח מִן הַדּוֹמֵם וְהִפָּרֵד אָדָם מִן הַבְּהֵמָה“ (ספר הכוזרי, מאמר ראשון, פסוק לט)
גיזרוןעריכה
- תואר בינוני הפועל דָּמַם
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: דומם |
השורש דמם א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
דּוּמָםעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | dumam |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | ד־מ־ם |
דרך תצורה | דומה + ־ָם |
נטיות |
- לשון המקרא בדממה ללא תזוזה או פעולה
- ”שְׁבִי דוּמָם וּבֹאִי בַחֹשֶׁךְ בַּת-כַּשְׂדִּים; כִּי לֹא תוֹסִיפִי יִקְרְאוּ-לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת.“ (ישעיהו מז, פסוק ה)
- ”הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי, לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה; הִנֵּה-הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף, וְכָל-רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ.“ (חבקוק ב, פסוק יט)
- ”טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהוָה.“ (איכה ג, פסוק כו)