דממה
דְּמָמָהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דממה |
| הגייה* | dmama |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ד־מ־ם א |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | |
- לשון המקרא שקט, דומיה.
- ”יַעֲמֹד וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע.“ (איוב ד, פסוק טז)
- ”דממה חרישית שׂררה, למרות קריאותיהם של האחד והשני מבני המזרח. ההולכים על ארבע נראו עצובים ביותר. בני היהודים הלכו לאט.ה.“ (רגעי חיים ומות, מאת יוסף לואידור, בפרויקט בן יהודה)
- אני מבקש שתהיה פה דממה, אני מנסה להירדם.
- לשון המקרא העדר רוח; מצב בו הים חלק לגמרי, ללא גלים.
גיזרוןעריכה
- מן ד-מ-ם, דומיה, שקט.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המטאורולוגיה (תשל"א), 1971.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
| השורש דמם א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|