רגע
רֶגַע
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רגע |
| הגייה* | rega |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ג־ע |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ רְגָעִים; רֶגַע־, ר׳ רִגְעֵי־ |
- לשון המקרא משך זמן קצר, אך בלתי מוגדר.
- ”לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ; חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע, עַד־יַעֲבָר־זָעַם.“ (ישעיהו כו, פסוק כ)
- ”רֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד. [...] וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.“ (ירמיהו יח, פסוקים ז–ט)
- ”כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ, חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ; בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי, וְלַבֹּקֶר רִנָּה.“ (תהלים ל, פסוק ו)
- "רַק עוֹד רֶגַע, אִמָּא, רַק עוֹד רֶגַע קַט / אַתְּ תָּמִיד הוֹרֶסֶת כְּשֶׁכְּבָר כִּמְעַט..."" (פנס בודד, מאת חיים גורי)
גיזרון
עריכה
מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש, הסעיף גזרון הוא סעיף מהותי החסר לערך.
פרשנים מפרשים
עריכה- ”רבי אומר, ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה, העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה, העת אחד מעשרים וארבעה לעונה, הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת. כמה הוא הרגע; רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר, כדי לאומרו; ורבנן אמרין, הרגע כהרף עין; תני שמואל, הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה“ (ירושלמי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד א)
- ”וכמה רגע, אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה, וזו היא רגע“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ז, עמוד א)
- ”וכמה רגע, אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמנה בשעה, זו היא רגע“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף ד, עמוד א)
- ישנה טענה כי ייתכן ופירוש המילה במקור היה תנועת עין או מצמוץ.[1]
- בלשון התחייה נעשה שימוש ברֶגַע כמילה נרדפת לדק או דקה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: instant, moment
- גרמנית: Augenblick
- ספרדית: momento, instante
- ערבית: لحظة
- צרפתית: moment, instant
- רוסית: мгновение, момент
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ אבשלום קור, "באופן מילולי: כמה זמן נמשך רגע?". icast, 3.3.11
רֹגַע
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רוגע |
| הגייה* | roga |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ג־ע |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- רגיעה, שלווה.
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהרָגַע
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ר־ג־ע |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- נָח וְשָׁקַט.
- ”בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם; וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב.“ (איוב כו, פסוק יב)
- "סערה הייתה, הנה חלפה לה / ופנייך שוב רוגעות כפני הים." (דרכנו, מאת יענקלה רוטבליט)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא. משמעות המילה והשורש לא מוסכמים לפי רוב הפרשנים נבקע נחלק ביחוד בפסוק: ”לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס“ (איוב ז, פסוק ה)
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י: נקמט כמו רוגע הים (ישעיה נא). פ"א עורי רגע ל' נוח גל אחר (ס"א אצל) גל כקמטים הללו.
- אבן עזרא: א"ר משה נבקע וכמוהו על "רגעי ארץ" "רגע אחד ממנו" וענינו חלק ואמר כי וימאס מן נמס והאל"ף תחת הסמ"ך כאל"ף אשר בזאו נהרים והנכון בעיני שרגע מן רוגע הים ויהיה וימאס כמשמעו בעבור שנשתנה
- רלב"ג: נבקע והיה נמאס מצד הליחה הסרוח' אשר בו
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: רגע |