Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: רֹגֵעַ.

רֶגַעעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רגע
הגייה* rega
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ רְגָעִים; רֶגַע־, ר׳ רִגְעֵי־
  1. משך זמן קצר, אך בלתי מוגדר.
    • רֶגַע אֲדַבֵּר עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד: וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ“ (ירמיהו יח, פסוקים זט).
    • "רַק עוֹד רֶגַע, אִמָּא, רַק עוֹד רֶגַע קַט / אַתְּ תָּמִיד הוֹרֶסֶת כְּשֶׁכְּבָר כִּמְעַט..."" (פנס בודד, מאת חיים גורי)
  2. לשון חז"ל יחידת זמן קצרה, שאורכה כהרף עין: אחד חלקי 56,848 משעה (עפ"י תלמוד הירושלמי), או אחד חלקי 58,888 משעה (עפ"י תלמוד בבלי), או כאורך הזמן שלוקח לומר את המילה "רגע" (כדי לאומרו - רגע כמימריה), או 1/24⁴ מיום (0.2604 שניות).
    • ”רבי אומר ארבע אשמורות ביום וארבע אשמורות בלילה העונה אחד מעשרים וארבעה לשעה העת אחד מעשרים וארבעה לעונה הרגע אחד מעשרים וארבעה לעת כמה הוא הרגע רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר כדי לאומרו ורבנן אמרין הרגע כהרף עין תני שמואל הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה ר' נתן אומר שלש (שופטים ז) ראש האשמורת התיכונה.“ (ירושלמי, מסכת ברכותדף ה, עמוד א)
    • ”ואל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה בשעה וזו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה שעה חוץ מבלעם הרשע“ (בבלי, מסכת ברכותדף ז, עמוד א)
  3. לשון המקרא שבר בקע

גיזרוןעריכה

  • מילה מקראית שפירושה המקורי הוא כנראה תנועת עין או מצמוץ.[1]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  1.   אבשלום קור, "באופן מילולי: כמה זמן נמשך רגע?". ‏icast‏, 3.3.11

רֹגַעעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רוגע
הגייה* roga
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ג־ע
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
  1. רגיעה, שלווה.
    • מראה הכינרת ונופי הגולן השרו עליי רוגע ושלווה.
  2. לשון המקרא מסעיר, מלהיב[דרוש מקור].


מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

רָגַעעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ר־ג־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נָח וְשָׁקַט.
    • ”נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו“ (ירמיהו לא, פסוק לד)

גיזרוןעריכה

  • משמעות המילה והשורש לא מוסכמים לפי רוב הפרשנים נבקע נחלק ביחוד בפסוק ”לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה וְגוּשׁ עָפָר עוֹרִי רָגַע וַיִּמָּאֵס“ (איוב ז, פסוק ה)

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: נקמט כמו רוגע הים (ישעיה נא). פ"א עורי רגע ל' נוח גל אחר (ס"א אצל) גל כקמטים הללו.
  • אבן עזרא: א"ר משה נבקע וכמוהו על "רגעי ארץ" "רגע אחד ממנו" וענינו חלק ואמר כי וימאס מן נמס והאל"ף תחת הסמ"ך כאל"ף אשר בזאו נהרים והנכון בעיני שרגע מן רוגע הים ויהיה וימאס כמשמעו בעבור שנשתנה
  • רלב"ג: נבקע והיה נמאס מצד הליחה הסרוח' אשר בו

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רגע
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר