רָגוּעַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רגוע
הגייה* ragua'
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ר־ג־ע
דרך תצורה בינוני פעול
נטיות ר׳ רְגוּעִים רְגוּעַ־; נ׳ רְגוּעָה, נ"ר רְגוּעוֹת
 
אישה רגועה צופה בנוף
  1. לשון ימי הביניים שקט, נינוח ושלו. שאינו מתוח או עצבני (אחרי סערה או כעס וכד').
    • קודם הייתי עצבני, עכשיו אני רגוע.
    • היא הייתה שרועה על כיסא הנוח, ופניה רגועים ושלווים.
    • בימים האחרונים, המצב בגבול אינו רגוע.
  2. לשון ימי הביניים רוגש, סוער. stormy (sea).
    • "אל תֶחרַד מִסערת רוח ויָם רָגוּעַ" יהודה הלוי ג 290

גיזרוןעריכה

  • מן השורש "רגע" במובן של "חזרה", מאחר והאדם הרגוע חוזר לשלוותו.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: רוגע