רָגוּעַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלארגוע
הגייה*ragua'
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשר־ג־ע
דרך תצורהבינוני פעול
נטיותר׳ רְגוּעִים רְגוּעַ־; נ׳ רְגוּעָה, נ"ר רְגוּעוֹת
אישה רגועה צופה בנוף
  1. לשון ימי הביניים שקט, נינוח ושלו. שאינו מתוח או עצבני (אחרי סערה או כעס וכד').
    • קודם הייתי עצבני, עכשיו אני רגוע.
    • היא הייתה שרועה על כיסא הנוח, ופניה רגועים ושלווים.
    • בימים האחרונים, המצב בגבול אינו רגוע.
  2. לשון ימי הביניים רוגש, סוער. stormy (sea).
    • "אל תֶחרַד מִסערת רוח ויָם רָגוּעַ" יהודה הלוי ג 290

גיזרון

עריכה
  • מן השורש "רגע" במובן של "חזרה", מאחר והאדם הרגוע חוזר לשלוותו.

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

(2)


קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: רוגע