הִשְׁבִּיחַ א
עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
השביח
|
| שורש וגזרה |
ש־ב־ח
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון חז"ל הוסיף יתרון ומעלה לדבר, הוסיף בערכו או באיכותו.
- שורש ש־ב־ח במקרא מגיע בדר"כ בבנין פיעל (ולפעמים בבנין התפעל) בהוראת: קילס, הילל. משם הורחבה בלשון חז"ל גם להוראת שיפור והעלאת האיכות.
מילים נרדפות
עריכה
הִשְׁבִּיחַ ב
עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
השביח
|
| שורש וגזרה |
ש־ב־ח
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- הרגיע, השקיט סערה.
- ”מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים“ (תהילים סה, פסוק ח)
מילה יחידאית במקרא. מופיע במקרא בהוראה זו גם בבנין פיעל, ראו שיבח. יש שפירשו לשון 'משפיל'.
מילים נרדפות
עריכה
