שלוה

שַׁלְוָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שלווה
הגייה*	shalva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ל־ו
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	שַׁלְוַת־

1. הרגשה של נוחות ושל רוגע.

   • ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב.“ (משלי יז, פסוק א)
   • ”דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְו‍ֹתַיִךְ, אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע“ (ירמיהו כב, פסוק כא)
   • ”וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל-אֶמּוֹט לְעוֹלָם.“ (תהילים ל, פסוק ז)

2. שם פרטי לזכר.

גזרון

• מן ש-ל-ו, שָׁלֵו. קרוב אל ש-ל-ה, שָׁלַה. ערבית: سلا, שלום, שלווה.

צירופים

• שלווה פנימית
• שלוות נפש

מילים נרדפות

• רוגע
• שופי

ניגודים

• היסטריה

תרגום

• אנגלית: peace‏, tranquility‏‏‏‏
• גאורגית: სიწყნარე‏, მშვიდობა‏, სიმშვიდე

ראו גם

• שלאנן
• שאננות
• שלום
• מנוחה

קישורים חיצוניים

• " ישליו אוהבייך " , שורש : ש-ל-י ; ש-ל-ו , באתר האקדמיה ללשון העברית