שלאנן

שַׁלְאֲנַן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שלאנן
הגייה*	shal'anan
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ל־א־ן
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	ר׳ שַׁלְאֲנַנִּים, נ"ר שַׁלְאֲנָנוֹת

1. לשון המקרא [מליצה, נדיר] שַׁאֲנָן.

   • ”זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ, כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו.“ (איוב כא, פסוק כג)
   • ”על ההרים מול אור שלאנן אשר תפיץ הלבנה במלואה.“ (פירורים, מאת מרדכי צבי מאנה, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מילה יחידאית במקרא.
• יש הרואים במילה זו הרכבה בין "שלו" ו"שאנן". א"ש יהודה כתב שזו תופעה ספרותית שלעתים "יוסיפו אות אחת הקרובה במבטאה למלה שלאחריה", וכאן הל' נוספה "יען שנמצא במלת שלו להנעים את צלצול שתי המלות האלה". עמוס חכם הציע שמדובר בצורה דקדוקית נדירה שבה נוספת ל' בין אות שורקת להגה גרוני, וציין כדוגמא נוספת את המילה "זלעפה".

מילים נרדפות

• שַׁאֲנָן
• שָׁלֵו

ראו גם

• נמבזה
• זלעפה