שאנן
שַׁאֲנָן א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שאנן |
הגייה* | sha'anan |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | שׁ־א־ן |
דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
נטיות | ר׳ שַׁאֲנַנִּים, נ"ר שַׁאֲנָנוֹת |
- לשון המקרא שמרוצה ממצבו, ואדיש לסכנות האורבות לו.
- לשון המקרא רעש, שאון.
- ”יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאׇזְנָי; וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ, וַהֲשִׁיבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ“ (ישעיהו לז, פסוק כט)
- ”המשננים בשאנן ושואגים ה' אלהינו“ (המאמירים באימה, מאת רבי אלעזר הקליר, באתר מאגרים)
גיזרון עריכה
- 1. קרוב לסורית: ܫܲܢܸܢ (שַׁנִן) - פייס, השקיט.
- 2. מילה יחידאית, מקביל לשאון. לדעת חלק מהפרשנים משמעו כמו הוראה 1.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: complacent (1)
- גרמנית: Selbstgefällig (1)
- הולנדית: zelfgenoegzaam (1)
- רוסית: самодовольный (1)
ראו גם עריכה
שַׁאֲנָן ב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שאנן |
שורש וגזרה | שׁ־א־ן |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא היה בוטח ושלו.
- ”וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד“ (ירמיהו ל, פסוק י)
- ”וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה“ (משלי א, פסוק לג)
- ”יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ“ (איוב ג, פסוק יח)
מידע נוסף עריכה
- הפועל 'שאנן' הוא בבנין קל של מרובעים, שהוא בניין נדיר מכיון ששורשים מרובעים בדר"כ מופיעים בבניינים הכבדים.