אָדִישׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדיש
הגייה* adish
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־ד־שׁ
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ אֲדִישִׁים; נ׳ אֲדִישָׁה, נ"ר אֲדִישׁוֹת
  1. המגלה חוסר עניין או חוסר אכפתיות.
    • "ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש / ולמען האמת אני די אדיש / המצב אומנם ביש / אך איני מרגיש" (עברנו את פרעה נעבור גם את זה, מאת מאיר אריאל)
    • קובי היה אדיש לדבריי.
    • חברי ההנהלה נותרו אדישים לעסקה גם כאשר הציע להם אהרון עסקה טובה יותר.
  2. רגוע, שאינו מתרגש או חושף את רגשותיו.
    • רונית נותרה אדישה גם לאחר שצפתה בסרט המחריד על המתרחש בחבל דראפור.
    • כיצד נותר אתה אדיש אל מול מראות הילדים הרעבים המגיעות מאפריקה?

גיזרוןעריכה

  • מחידושי אליעזר בן-יהודה.[1]
  • במאמר בעיתונו "האור", בתאריך כ' בכסלו תרנ"ג: על פי המופיע בתלמוד מארמית: ”טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתיה מאה“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף ז, עמוד א), לפי פירושו: "אשרי השומע ואודש, לאמור ולא איכפת לו, תחלופנה עליו מאה רעות", וכן: ”סבא סבא אכול ואדיש (ירושלמי, מסכת קידושיןפרק א, הלכה ז), לפי פירושו: "זקן, אכול ולא יכפת לך דבר". על בסיס אלה הציע: "ונעשה מזה שם תואר אדיש על משקל חָסִיד, נָדִיב, ושם המקרה אדישות, על משקל נדיבות, חסידות".

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. ראובן סיוון, חידושי המילים של אב"י לפי מילונו. האקדמיה ללשון העברית, לשוננו לעם, אין תאריך.