שָׁקַטעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שקט
שורש וגזרה ש־ק־טגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה שלֵו, נח, נִרְגַּע.

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

שֶׁקֶטעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקט
הגייה* sheqet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ק־ט
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא שלווה, מנוחה, מרגוע.
  2. הֵעדר קול, שתיקה, דומייה.
    • אנא, שִמרו על השקט, אני מנסה להירדם.
    • "שלח לי שקט טוב מוגן / שלח לי שקט מענן / שלח לי שקט ממוכן / לשמוע שקט לא מכאן" (שקט, מאת יונה וולך)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. שורש מקביל בערבית سكت סַכְּתּ. קרוב אל ש־ת־ק

צירופיםעריכה

מילים נרדפות (2)עריכה

ניגודים (2)עריכה

תרגוםעריכה

(1)עריכה

(2)עריכה

שָׁקֵטעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקט
הגייה* shaket
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ש־ק־ט
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ': שְׁקֵטָה, ר"ז: שְׁקֵטִים, ר"נ: שְׁקֵטוֹת
  1. שלו, רגוע.
    • "הַיָּם יָפֵה הַבֹּקֶר, הַיָּם הוּא דַּי שָׁקֵט. / אָז בּוֹאִי נָא, יַלְדֹּנֶת, אֵלַי לַחָסָקֶה." (חָסָקֶה, מאת יורם טהרלב)
    • יום שקט עבר על כוחותינו
  2. שאינו רועש, ללא רעש, ברמת קול נמוכה.
    • סביבה שקטה ללא מפגעי רעש
    • נגינה שקטה שלא תעיר את הישנים.

גיזרוןעריכה

  • עברית חדשה לפי שורש מקראי

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

(1)עריכה

(2)עריכה