חרש
ערך זה עוסק בחרשׁ. לערך העוסק בחרס (חֶרֶשׂ), שבר קרמיקה; ראו חרס.
חָרַשׁ א
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חרש |
שורש וגזרה | ח־ר־שׁ א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- חרץ תלמים באדמה באמצעות מחרשה.
- ”לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו“ (דברים כב, פסוק י)
- ”וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר“ (מלכים א׳ יט, פסוק יט)
- "בִּמְקוֹם חרמ"ש וְשִׁרְיוֹנִים/ הַטְּרַקְטוֹר יַחֲרֹשׁ בַּתֶּלֶם..." "כָּל הַיּוֹנִים", זרובבלה ששונקין
- עבר על מקום או ארץ בשלמותם או בשאיפה לכך.
- לקראת הבחירות לנשיאות חרש ג'ורג' בוש את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה.
- סלנג, בדרך־כלל בלעג למד באופן יסודי.
- לפני הבחינה חרשתי על החומר.
- תראה את החרשן הזה, כבר שבוע חורש למבחן בספרות.
- ארכאי עיבד במתכת, עץ או אבן.
גיזרון
עריכה- 1. אוגריתית חרש 𐎈𐎗𐎌 בהוראת קסם ,אוּמנות,לידה. בלשון פיניקית ופונית חרש: עובד כפיים, בנאי, אוּמן. בערבית השורש הוא חרת' حرث.
- 2. היפוך עיצורים מן ר־ח־ש.
- 4. סורית ḥrš חרש: עובד-מתכת, עובד אדמה, מכשף, שחט, חירש.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהעבד אדמה:
- אנגלית: plough
- גאורגית: გუთანი (הגייה: גוּתאני)
- ערבית: حرث
- רוסית пахать (הגייה: פחת)
זמם:
ראו גם
עריכההשורש חרשׁ א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חָרַשׁ ב
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | חרש |
שורש וגזרה | ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים, פ"ג |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לא שמע, לא הגיע קול לאוזניו.
- שתק, דמם, לא הגיב.
ניגודים
עריכה- שמע (1)
גיזרון
עריכה- ערבית, שורש ח'רס خرس, אַחְ'רַס أخرس בהוראת אילם.
תרגום
עריכה- ערבית: إستك (1)
ראו גם
עריכה
השורש חרשׁ ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חָרָשׁ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרש |
הגייה* | kharash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־שׁ א |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ חָרָשִׁים; חָרַשׁ־, ר׳ חָרָשֵׁי־; נ׳ חָרָשִׁית, נ"ר חָרָשִׁיּוֹת |
- מי שמעבד את חומר הגלם, אבן, עץ, מתכת וכיו"ב, לכדי מוצר.
- ”אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה, תּוֹעֲבַת יהוה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר; וְעָנוּ כָל־הָעָם, וְאָמְרוּ אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק טו)
- ”וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; כִּי־אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים, פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית.“ (שמואל א׳ יג, פסוק ט)
- ”לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים; וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת־הַבָּיִת.“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)
- ”הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ – נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל.“ (ישעיהו נד, פסוק טז)
- ”כִּי־חֻקּוֹת הָעַמִּים, הֶבֶל הוּא; כִּי־עֵץ מִיַּעַר כְּרָתוֹ, מַעֲשֵׂה יְדֵי־חָרָשׁ בַּמַּעֲצָד.“ (ירמיהו י, פסוק ג)
- ”...וַיִּהְיוּ שׂכְרִים חֹצְבִים וְחָרָשִׁים, לְחַדֵּשׁ בֵּית יהוה; וְגַם לְחָרָשֵׁי בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, לְחַזֵּק אֶת־בֵּית יהוה.“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק יב)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: craftsman, smith
- ערבית: صناع, صنائعي
ראו גם
עריכההשורש חרשׁ א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֵרֵשׁ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חירש |
הגייה* | kheresh או khiresh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־שׁ ב |
דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
נטיות | ר׳ חֵרְשִׁים; נ׳ חֵרֶשֶׁת, נ"ר חֵרְשׁוֹת |
- מי שיש בו ליקוי שמיעה, שאינו שומע.
- לשון חז"ל שאינו שומע ואינו מדבר, בדרך כלל חרש מלידה. נחשב כחסר דעה.
- "חרש שדברו חכמים שאינו לא שומע ולא מדבר" (תרומות פ"א)
- ”הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק ב, משנה ד)
- לשון חז"ל בהשאלה: (יש לשכתב פירוש זה): שאינו מגיב כטבעו
- ”בצק החרש“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ג, משנה ב)
גיזרון
עריכה- ערבית שורש קרוב טֵ'רִשֲׁ, מהווה צורה נוספת באותה משמעות - אֲטראשׁ اطرش 3. ראו גם טרש בלשון חז"ל.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חירשות |
השורש חרשׁ ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
חֹרֶשׁ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חורש |
הגייה* | khoresh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־שׁ א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ חֳרָשִׁים |
- שטח אדמה שבו צומחים עצים רבים.
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה.“ (ישעיהו יז, פסוק ט)
- ”הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.“ (יחזקאל לא, פסוק ג)
- ”וְעָרִים בָּנָה בְּהַר־יְהוּדָה; וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים.“ (דברי הימים ב׳ כז, פסוק ד)
- ”אמר ר' ישמעאל: מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא, ומפני מה חרבו? שהיו מרעין בחורשין, ודנין דיני ממונות ביחיד, ואע"פ שהיו להם חורשים סמוך לבתיהם, שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עליה“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף פ, עמוד א)
- "מה ארז זה עולה בחורשים והוא עשוי הפקר לכל אדם" (ילקוט שמעוני, פרשת בלק, רמז תשעא)
- ”רוח קל מנשב על פני שכבת העשב אשר הוא רועה שם, ומשם יעבור חיש קל, וינענע בלאט את עלי עצי החורש הקרוב“ (יעקב השומר, מאת מרדכי זאב פיארברג, בפרויקט בן יהודה)
- "בְּצֵל עֲצֵי הָחֹרֶשׁ, / הַרְחֵק מֵאוֹר חַמָּה, / יַחְדַּיו נַכֶּה פֹּה שֹׁרֶשׁ / אֶל לֵב הָאֲדָמָה." (עוֹד לֹא תַּמּוּ כָּל פְּלָאַיִךְ, מאת יורם טהרלב)
גיזרון
עריכה- המילה משותפת גם לשפות שמיות אחרות: חוּרְשָׁא (ארמית־גלילית), حُرْش (חֻרְשׁ, ערבית).
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהחֶרֶשׁ א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרש |
הגייה* | kheresh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־שׁ ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ חֲרָשִׁים; חֶרֶשׁ־, ר׳ חַרְשֵׁי־ |
- לחש, דבר סוד, הנעשה בחשאי.
גזרון
עריכה- מן אוגריתית: חרש בהוראת לכשף. סורית: ܚܪܫܐ - "חרשא" בהוראת מכשף[1]. וכן גם בארמית: "חרשא" בהוראת מכשף[2], וכשם תואר בהוראת 'מקסים' [3].
תרגום
עריכה- אנגלית: surreptitiously
השורש חרש ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים
עריכהחֶרֶשׁ ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרש |
הגייה* | kheresh |
חלק דיבר | תואר־הפועל |
מין | |
שורש | ח־ר־ש ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- ללא השמעת קול, בשקט, בחשאי.
- "על הנגב יורד ליל הסתיו / ומצית כוכבים חרש חרש" ("שיר הרעות", חיים גורי)
- ”וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ“ (יהושע ב, פסוק א)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: silently
ראו גם
עריכה
השורש חרש ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|