Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בחרשׁ. לערך העוסק בחרס (חֶרֶשׂ), שבר קרמיקה; ראו חרס.

חָרַשׁ אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חרש
שורש וגזרה ח־ר־שׁ אגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חרץ תלמים באדמה באמצעות מחרשה.
    • ”לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו“ (דברים כב, פסוק י)
    • ”וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר“ (מלכים א׳ יט, פסוק יט)
    • "בִּמְקוֹם חרמ"ש וְשִׁרְיוֹנִים/ הַטְּרַקְטוֹר יַחֲרֹשׁ בַּתֶּלֶם..." "כָּל הַיּוֹנִים", זרובבלה ששונקין
  2. עבר על מקום או ארץ בשלמותם או בשאיפה לכך.
    • לקראת הבחירות לנשיאות חרש ג'ורג' בוש את ארצות הברית לאורכה ולרוחבה.
  3. סלנג, בדרך־כלל בלעג למד באופן יסודי.
    • לפני הבחינה חרשתי על החומר.
    • תראה את החרשן הזה, כבר שבוע חורש למבחן בספרות.
  4. ארכאי עיבד במתכת, עץ או אבן.
    • ”וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל“ (בראשית ד, פסוק כב)

גיזרוןעריכה

 1. אוגריתית חרש 𐎈𐎗𐎌 בהוראת קסם ,אוּמנות,לידה. בלשון פיניקית ופונית מושאלות מלשון קדם-שמית "חרש" ḥrš: עובד כפיים, בנאי, אוּמן. בערבית השורש הוא חרת' حرث.
 2. היפוך עיצורים מן ר־ח־ש.
 4. סורית ḥrš חרש: עובד-מתכת, עובד אדמה, מכשף, שחט, חירש.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

עבד אדמה:

זמם:

ראו גםעריכה

השורש חרשׁ א

השורש ח־ר־שׁ א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ר־שׁ א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ

(ב׳ פעוּל: חָרוּשׁ)

יַחֲרֹשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחֱרַשׁ נֶחֱרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵשׁ
הִפְעִיל הֶחֱרִישׁ מַחֲרִישׁ יַחֲרִישׁ הַחֲרֵשׁ לְהַחֲרִישׁ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

חָרַשׁ בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חרש
שורש וגזרה ח־ר־שׁ בגזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לא שמע, לא הגיע קול לאוזניו.
    • ”יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה (מיכה ז, פסוק טז)
    • ”שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ (תהלים לט, פסוק יג)
  2. שתק, דמם, לא הגיב.
    • ”אֱלֹהִים אַל־דֳּמִי־לָךְ, אַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל־תִּשְׁקֹט אֵל“ (תהלים פג, פסוק ב)

ניגודיםעריכה

גיזרוןעריכה

  • ערבית, שורש ח'רס خرس, אַחְ'רַס أخرس בהוראת אילם.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש חרשׁ ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחֱרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש
הִפְעִיל הֶחֱרִישׁ מַחֲרִישׁ יַחֲרִישׁ הַחֲרֵשׁ להַחֲרִישׁ
הֻפְעַל הָחֳרַשׁ מָחֳרָשׁ יָחֳרַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

חָרָשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרש
הגייה* kharash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־שׁ א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ חָרָשִׁים; חָרַשׁ־, ר׳ חָרָשֵׁי־; נ׳ חָרָשִׁית, נ"ר חָרָשִׁיּוֹת
  1. אומן בעבודה בחומרים קשים: מתכת, עץ או אבן.
    • ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר“ (שמואל ב׳ ה, פסוק יא)
    • ”הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ“ (ישעיהו נד, פסוק טז)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

השורש חרשׁ א

השורש ח־ר־שׁ א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ר־שׁ א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ

(ב׳ פעוּל: חָרוּשׁ)

יַחֲרֹשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחֱרַשׁ נֶחֱרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵשׁ
הִפְעִיל הֶחֱרִישׁ מַחֲרִישׁ יַחֲרִישׁ הַחֲרֵשׁ לְהַחֲרִישׁ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

חֵרֵשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חירש
הגייה* kheresh או khiresh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־שׁ ב
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ חֵרְשִׁים; נ׳ חֵרֶשֶׁת, נ"ר חֵרְשׁוֹת
  1. מי שיש בו ליקוי שמיעה, שאינו שומע.
    • ”לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל“ (ויקרא יט, פסוק יד)
  2. לשון חז"ל שאינו שומע ואינו מדבר, בדרך כלל חרש מלידה. נחשב כחסר דעה.
  3. לשון חז"ל בהשאלה: (יש לשכתב פירוש זה): שאינו מגיב כטבעו

גיזרוןעריכה

  • ערבית שורש קרוב טֵ'רִשֲׁ, מהווה צורה נוספת באותה משמעות - אֲטראשׁ اطرش 3. ראו גם טרש בלשון חז"ל.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חירשות


השורש חרשׁ ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחֱרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש
הִפְעִיל הֶחֱרִישׁ מַחֲרִישׁ יַחֲרִישׁ הַחֲרֵשׁ להַחֲרִישׁ
הֻפְעַל הָחֳרַשׁ מָחֳרָשׁ יָחֳרַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

חֹרֶשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חורש
הגייה* khoresh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־שׁ א
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ חֳרָשִׁים
  1. שטח אדמה שבו צומחים עצים רבים, יער.
    • "ממרום הקסטל עד חורש באב אל ואד" ("ושוב אחים השלח ביד", עממי)
    • "רוח קל מנשב על פני שכבת העשב אשר הוא רועה שם, ומשם יעבור חיש קל, וינענע בלאט את עלי עצי החורש הקרוב" ("יעקב השומר", מרדכי זאב פיארברג)
    • ”הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל“ (יחזקאל לא, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת גם לשפות שמיות אחרות: חוּרְשָׁא (ארמית־גלילית), حُرْش (חֻרְשׁ, ערבית). לאור שימושי המילה במקרא, ככל הנראה יש קשר בינה לבין מילים שמיות מסוימות שעניינן הר: ḫršn (אוגריתית), ḫuršānu (אכדית).

מובאות נוספותעריכה

  • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה“ (ישעיהו יז, פסוק ט)
  • ”וְעָרִים בָּנָה בְּהַר יְהוּדָה וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים“ (דברי הימים ב׳ כז, פסוק ד)
  • ”אמר ר' ישמעאל: מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא, ומפני מה חרבו? שהיו מרעין בחורשין, ודנין דיני ממונות ביחיד, ואע"פ שהיו להם חורשים סמוך לבתיהם, שדה קטנה היתה ומעבירין דרך עליה“ (בבלי, מסכת בבא קמאדף פ, עמוד א)
  • "מה ארז זה עולה בחורשים והוא עשוי הפקר לכל אדם" (ילקוט שמעוני, פרשת בלק, רמז תשעא)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

חֶרֶשׁ אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרש
הגייה* kheresh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ר־שׁ ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ חֲרָשִׁים; חֶרֶשׁ־, ר׳ חַרְשֵׁי־
  1. לחש, דבר סוד, הנעשה בחשאי.
    • ”שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ“ (ישעיהו ג, פסוק ג)

גזרוןעריכה

  • מן אוגריתית: חרש בהוראת לכשף. סורית: ܚܪܫܐ - "חרשא" בהוראת מכשף[1]. וכן גם בארמית: "חרשא" בהוראת מכשף[2], וכשם תואר בהוראת 'מקסים' [3].

תרגוםעריכה


השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש
הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ
הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

הערות שולייםעריכה

חֶרֶשׁ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרש
הגייה* kheresh
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש ח־ר־ש ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. ללא השמעת קול, בשקט, בחשאי.
    • "על הנגב יורד ליל הסתיו / ומצית כוכבים חרש חרש" ("שיר הרעות", חיים גורי)
    • ”וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ (יהושע ב, פסוק א)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ
נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש
הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ
הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ

סמוכיןעריכה

  1. ראה לדוגמא בתרגום הפשיטתא שמות ז,יא; כב,יז.
  2. ראה לדוגמא תרגום אונקלוס שמות ז,יא; כב,יז.
  3. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 366 : h-r-š