Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אַלָּם.

אִלֵּם אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אילם
הגייה* ilem
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־ל־ם
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ אִלְּמִים; נ׳ אִלֶּמֶת; ר׳ אִלְּמֵי־, נ"ר אִלְּמוֹת־
  1. לשון המקרא שאינו יכול להשמיע קול. חסר יכולת דיבור.
    • ”וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'“ (שמות ד, פסוק יא)
    • ”מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים (חבקוק ב, פסוק יח)
    • אלמות עלולה לנבוע מחרשות מולדת, מנזק מוחי, אך גם מדיכאון או מטראומה נפשית
  2. בהשאלה: חסר קול, שותק, דומם.

גיזרוןעריכה

  • מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עוור, פיסח, קטע). השורש הוא א-ל-ם שעניינו שתיקה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

אִלֵּם בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אילם
שורש וגזרה א־ל־ם
בניין פיעל


  1. לשון המקרא הכין אלומה.
    • ”וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.“ (בראשית לז, פסוק ז)

גיזרוןעריכה

  • מופיע פעם יחידה, בפסוק לעיל מבראשית לז. פועל שאין לו מובן בפני עצמו, אלא בצירוף שם העצם, וביחוד לו.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

אֵלֶםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אלם
הגייה* elem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ל־ם
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא [מליצה] שתיקה, חוסר יכולת להשמיע קול, שקט, דממה.

גיזרוןעריכה

  • המקור מקראי. המילה מופיעה בספר תהילים בלבד (נו א, נח ב) ומשמעותה שם אינה ברורה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

אַלָּםעריכה

  1. ראו אלים