יש להוסיף לדף זה את הערך: אַלָּם.

אִלֵּם א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאילם
הגייה*ilem
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשא־ל־ם
דרך תצורהמשקל קִטֵּל
נטיותר׳ אִלְּמִים; נ׳ אִלֶּמֶת; ר׳ אִלְּמֵי־, נ"ר אִלְּמוֹת־
  1. לשון המקרא שאינו יכול להשמיע קול. חסר יכולת דיבור.
    • ”וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'“ (שמות ד, פסוק יא)
    • ”מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים (חבקוק ב, פסוק יח)
    • אלמות עלולה לנבוע מחרשות מולדת, מנזק מוחי, אך גם מדיכאון או מטראומה נפשית
  2. בהשאלה: חסר קול, שותק, דומם.

גיזרון

עריכה
  • מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עוור, פיסח, קטע). השורש הוא א-ל-ם שעניינו שתיקה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

אִלֵּם ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאילם
שורש וגזרהא־ל־ם
בנייןפיעל
  1. לשון המקרא הכין אלומה.
    • ”וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.“ (בראשית לז, פסוק ז)

גיזרון

עריכה
  • מופיע פעם יחידה, בפסוק לעיל מבראשית לז. פועל שאין לו מובן בפני עצמו, אלא בצירוף שם העצם, וביחוד לו.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

אֵלֶם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאלם
הגייה*elem
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־ל־ם
דרך תצורהמשקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא [מליצה] שתיקה, חוסר יכולת להשמיע קול, שקט, דממה.

גיזרון

עריכה
  • המקור מקראי. המילה מופיעה בספר תהילים בלבד (נו א, נח ב) ומשמעותה שם אינה ברורה.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

אַלָּם

עריכה
  1. ראו אלים