אלם
יש להוסיף לדף זה את הערך: אַלָּם.
אִלֵּם א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אילם |
| הגייה* | ilem |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
| נטיות | ר׳ אִלְּמִים; נ׳ אִלֶּמֶת; ר׳ אִלְּמֵי־, נ"ר אִלְּמוֹת־ |
- לשון המקרא שאינו יכול להשמיע קול. חסר יכולת דיבור.
- ”וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'“ (שמות ד, פסוק יא)
- ”מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים“ (חבקוק ב, פסוק יח)
- אלמות עלולה לנבוע מחרשות מולדת, מנזק מוחי, אך גם מדיכאון או מטראומה נפשית
- בהשאלה: חסר קול, שותק, דומם.
- "...שָׁם נִגְלוּ לִי חֲבֵרַי, רָזֵיהֶם קִבַּלְתִּי/ וָאֶחְתֹּם בִּלְבָבִי הָאִלֵּם אֶת-קוֹלָם." "זהר", חיים נחמן ביאליק
- ”ועיניו המורדות, חציין עצומות שלא תפגענה בדבר טמא – הביעו צער אלם“ (במה תזכה העתונאות את ארחה?, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
- הַמַּבָּט יָשִׁיר. סְבִיב הַפֶּה צַעַר אִלֵּם קָשֶׁה. "פרידה קאלו", רות נצר
- ” וּמי השכין את הצללים האִלְּמים בקירות הבית?“ (סָפִיחַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מקראי. משקל קִטֵּל הוא משקל אופייני לבעלי מומים (למשל: עוור, פיסח, קטע). השורש הוא א-ל-ם שעניינו שתיקה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- רועש(2)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהאִלֵּם ב
עריכהאֵלֶם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אלם |
| הגייה* | elem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- לשון המקרא [מליצה] שתיקה, חוסר יכולת להשמיע קול, שקט, דממה.
- ”וְלַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת“ (תהילים נו, פסוק א)
- ”הַאֻמְנָם-אֵלֶם צֶדֶק, תְּדַבֵּרוּן“ (תהילים נח, פסוק ב)
- ” שִׁוַּע לִבִּי לֶעֱנוּתוֹ, אֵלֶם יְגוֹנוֹ הִכְרִיעָנִי“ (אָבִי, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”עקב רֹךְ שָנַי וקֹצר ידי ועֵקב אֵלֶם שׂפתַי וכליון לבבי“ (סָפִיחַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- המקור מקראי. המילה מופיעה בספר תהילים בלבד (נו א, נח ב) ומשמעותה שם אינה ברורה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהאַלָּם
עריכה- ראו אלים