חרס
חֶרֶס (גם: חֶרֶשׂ)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרס |
הגייה* | kheres |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ס, ח־ר־שׂ |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ חֲרָסִים |
- משקע של חמר עשיר (למעשה, אדמת טין, בעלת הרכב אחיד פחות או יותר המורכב מגרגרים דקים) המעוצב בידי אמן, שורף באש ונתקשה.
- ”וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ יִשָּׁבֵר“ (ויקרא ו, פסוק כא)
- ”שיעור כלי חרס ליטהר“ (משנה, מסכת כלים – פרק ג, משנה א)
- בצורת הרבים שברי חרס, במיוחד בהקשר של ממצאים ארכיאולוגיים.
- בחפירות נמצאו חרסים רבים ועליהם כתובות קדומות.
- ”וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵ֖מִי“ (יחזקאל כג, פסוק לד)
- ”נשברה ודבק ממנה חרסים או שהביא חרסים ממקום אחר וטפלן בגללים - אף על פי שהוא נוטל את הגללים והחרסין עומדין - טהורה“ (משנה, מסכת כלים – פרק ג, משנה ד)
- בהשאלה: כלוּם. שום דבר בעל ערך.
- החיפושים שנערכו אחר הפריט האבוד העלו חרס.
גיזרון
עריכה- בלשון המקרא מופיעה המילה (במשמעות הראשונה) תמיד בשי"ן שמאלית, אולם כבר בלשון חז"ל היא נכתבה בסמ"ך, בדומה למילים רבות אחרות (למשל שׂכין וסכין).
- המילה משותפת לכמה שפות עתיקות: חיתית, בהגיית: חָרְשִׁי DUG-ḫarši (סימן DUG לציון: כלי) . פונית: חִירְס chirs . בארמית - חַרְסָא [1].
- יש לציין שבלשון התורנית המילה 'חרש' קשורה למשמעות כשוף- שנאמר, ”עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים“ (תהילים קכט, פסוק ג)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: earthenware
- צרפתית: poterie
- רוסית: керамика (הגייה קרמיקה)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חרס |
חֶרֶס
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חרס |
הגייה* | kheres |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ר־ס |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
גיזרון
עריכה- לשון המקרא. נקרא במלעיל.
- אחד משלושת השמות שבהן נקראת השמש בספרות הקבלה, בהתאם לשלושת עולמות בי"ע. לעיתים מאוית עם שׂין: חרשׂ.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהחֶרֶס
עריכה- צדף.
- ”תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט“ (איוב מא, פסוק כב)
- ”אמר לו ר' עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צא, עמוד א)
גיזרון
עריכה- לשון מקראי.
- בספרות חז"ל המקבילה למילה 'חרס' בלשון ארמית היא-"חספא" :
- "אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?" (יבמות צב ב),
- תרגום : "לולא העליתי לך את מכיתת החרס לא היית מוצא המרגלית שתחתיה".
- "אי לאו דדלאי לך חספא, מי משכחת מרגניתא תותיה?" (יבמות צב ב),
- הניב- "העלה חרס בידו" שאול ממלאכת שולי הפנינים המתייגעים בחיפוש צדפות הפנינים וכושלים במוצאם צדפות פשוטות חסרות ערך.
- כך גם הלוויתן הרובץ על צדפים חדים בקרקעית הים כבפסוק הנ"ל (ר' חנוך ארנטרוי, עיונים בדברי חז"ל ובלשונם קמט).
מידע נוסף
עריכה"הוָה לֵיה למידרש ביה מַרגניתא [אבן טובה], ודרש ביה חֵספא (יבמות צ"ד, ע"א) :
כך אמר רב על דרשתו של התנא ר' אלעזר בן מתיא: ' היה יכול לדרוש בענין זה מרגלית (דבר יפה) ודרש בו חרס (דרוש [דבר] גרוע). וזו היא [לשון] מליצה מפורסמת [בקרב חכמי הספר]. '
([השימוש במושגים] "מרגניתא" ו"חספא" ל[שם התיחסות ל]עניני [דברי־] תורה מצויים הרבה בתלמוד, כגון [למשל] "אי לאו דדלאי לך חספא וכו') "
צירופים
עריכהסמוכין
עריכה- ↑ Hittite Words in Hebrew / Chaim Rabin. Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 118