לשון המקרא תכנן להרע למישהו, חיבל תחבולות לפגוע במישהו.
”אף זכרו את אדרינוס, שגם הוא אמר לחדש את בית ה' בהר הקדש, ובלבו חרש רעה על עמנו, להעבירהו על דתו ולאַבד כל זכר לה.“ (האגרת, מאת אברהם שלום פרידברג, בפרויקט בן יהודה)
רש"י על משלי ג כט": "אל תחרוש על רעך" - אל תחשוב ואינו זז ממשמעות חרישה מה דרך החורש מכין מקום לזמן הזריעה אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו איך יעמוד ויעשנה.