עזק

עִזֵּק

לשון המקרא (משמעות משוערת) עדר, עיבד את האדמה.
(משמעות משוערת) גדר, הקיף אזור כטבעת.
- ”וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. “ (ישעיהו ה, פסוק ב)

2. על פי המילה הארמית עזקתא טבעת ראו עִזְקָה.

לשון חז"ל עדר, עיבד את האדמה.
- ”אמרו לו לך אצל פלוני לשדה הלז ומצאו שהיה עוזק תחת זיתיו“ (בבלי, מסכת מנחות – דף פה, עמוד א)
- שגיאות פרמטריות בתבנית:צט/משנה
  פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת משנה. ”אף 'העוזק בית הפרס, טהור“ (משנה, מסכת משנה – פרק אוהלות, משנה יח)
קָשַׁר תפס, החזיק.
- ”בא אביו של תינוק מצאו שעוזק א' בפיו ושתים בידו, חבטו בקרקע ומת“ (בבלי, מסכת חולין – דף צד, עמוד א)

1. גם בהשאלה: ”מהו בית יעזק ששם היו עוזקין (מבררים ומנקים)את הלכה כמה דאת אמר ויעזקהו ויסקלהו“ (ירושלמי, מסכת ראש השנה – דף נח, עמוד א)