עָדַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עדר
שורש וגזרה ע־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.

גיזרוןעריכה

  • בנין פָּעַל בעברית חדשה מהשורש המקראי.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש עדר א

השורש ע־ד־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ד־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָדַר עוֹדֵר יַעְדֹּר עֲדֹר לַעְדֹּר
נִפְעַל נֶעְדַּר נֶעְדָּר יֵעָדֵר הֵעָדֵר לְהֵעָדֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל עִדֵּר מְעַדֵּר יְעַדֵּר עַדֵּר לְעַדֵּר
פֻּעַל עֻדַּר מְעֻדָּר יְעֻדַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

עִדֵּר אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עידר
שורש וגזרה ע־ד־ר א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
    • "טוב מי שהוא חוכר שדה אחת ומזבלה ומְעַדְּרָה" (בראשית רבה, פרשת וישלח, סימן ח')
    • וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת (ישעיהו ה ו)

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש עדר א

השורש ע־ד־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ד־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָדַר עוֹדֵר יַעְדֹּר עֲדֹר לַעְדֹּר
נִפְעַל נֶעְדַּר נֶעְדָּר יֵעָדֵר הֵעָדֵר לְהֵעָדֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל עִדֵּר מְעַדֵּר יְעַדֵּר עַדֵּר לְעַדֵּר
פֻּעַל עֻדַּר מְעֻדָּר יְעֻדַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

עִדֵּר בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עידר
שורש וגזרה ע־ד־ר ב, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא החסיר, מנע ממישהו דבר־מה.
    • ”וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר“ (מלכים א׳ ה, פסוק ז)

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש עדר ב

השורש ע־ד־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ע־ד־ר ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין -אין-
נִפְעַל נֶעְדַּר נֶעְדָּר יֵעָדֵר הֵעָדֵר לְהֵעָדֵר
הִפְעִיל הֶעְדִּיר מַעְדִּיר יַעְדִּיר הַעְדֵּר לְהַעְדִּיר
הֻפְעַל הֻעְדַּר מֻעְדָּר יֻעְדַּר -אין- -אין-
פִּעֵל עִדֵּר מְעַדֵּר יְעַדֵּר עַדֵּר לְעַדֵּר
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

עֵדֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עדר
הגייה* eder
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ עֲדָרִים
  1. לשון המקרא קבוצה נפרדת של צאן או של בהמות.
  2. לשון המקרא בהשאלה קבוצה או ציבור שיש לו ייחוד והוא נפרד מקבוצות אחרות.
    • ”כִּי פָקַד ה' צְבָאוֹת אֶת עֶדְרוֹ אֶת בֵּית יְהוּדָה“ (זכריה י, פסוק ג)
  3. עברית חדשה בהשאלה ציבור של אנשים שכל אחד מהם אינו מציג דעה משלו, וכולם מושפעים מדעת הרוב או שהולכים אחרי המנהיג.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: mandria‏‏‏‏
  • אנגלית: drove‏, herd‏‏‏‏
  • גרמנית: Herde‏‏‏‏