עדר
עָדַר אעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "עדרנו מדדנו סימנו בסרט / הכנו למסטיק גינה נהדרת" ("זרעים של מסטיק", לאה נאור)
גיזרוןעריכה
- בנין פָּעַל בעברית חדשה מהשורש המקראי.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
| השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עָדַר בעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא סידר, ערך.
- ”מִזְּבֻלוּן יוֹצְאֵי צָבָא עֹרְכֵי מִלְחָמָה בְּכׇל כְּלֵי מִלְחָמָה חֲמִשִּׁים אָלֶף וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב.“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק לד)
- ”כׇּל אֵלֶּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה עֹדְרֵי מַעֲרָכָה בְּלֵבָב שָׁלֵם בָּאוּ חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְגַם כׇּל שֵׁרִית יִשְׂרָאֵל לֵב אֶחָד לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִיד.“ (דברי הימים א׳ יב, פסוק לט)
גיזרוןעריכה
- רד"ק השווה זאת ל"עֵדֶר", מערכת הצאן.
מילים נרדפותעריכה
עִדֵּר אעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עידר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "טוב מי שהוא חוכר שדה אחת ומזבלה ומְעַדְּרָה" (בראשית רבה, פרשת וישלח, סימן ח')
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
| השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִדֵּר בעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עידר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר ב, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא החסיר, מנע ממישהו דבר־מה.
- ”וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר“ (מלכים א׳ ה, פסוק ז)
תרגוםעריכה
- אנגלית: deprive
ראו גםעריכה
| השורש עדר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עֵדֶרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| הגייה* | eder |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ד־ר ג |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ עֲדָרִים |
- לשון המקרא קבוצה נפרדת של צאן או של בהמות.
- ”שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
- לשון המקרא בהשאלה קבוצה או ציבור שיש לו ייחוד והוא נפרד מקבוצות אחרות.
- עברית חדשה בהשאלה ציבור של אנשים שכל אחד מהם אינו מציג דעה משלו, וכולם מושפעים מדעת הרוב או שהולכים אחרי המנהיג.
גזרוןעריכה
- ארמית: עֶדְרָא; פניקית: עדר; מצרית קדומה: idr.