עדר
עָדַרעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "עדרנו מדדנו סימנו בסרט / הכנו למסטיק גינה נהדרת" ("זרעים של מסטיק", לאה נאור)
גיזרוןעריכה
- בנין פָּעַל בעברית חדשה מהשורש המקראי.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
| השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִדֵּר אעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עידר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר א, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא עבד את האדמה בעזרת כלי יד, שבר ופורר את האדמה ועקר את העשבים, תחח את האדמה.
- "טוב מי שהוא חוכר שדה אחת ומזבלה ומְעַדְּרָה" (בראשית רבה, פרשת וישלח, סימן ח')
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
| השורש עדר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עִדֵּר בעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | עידר |
| שורש וגזרה | ע־ד־ר ב, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא החסיר, מנע ממישהו דבר־מה.
- ”וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר“ (מלכים א׳ ה, פסוק ז)
תרגוםעריכה
- אנגלית: deprive
ראו גםעריכה
| השורש עדר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עֵדֶרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עדר |
| הגייה* | eder |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ עֲדָרִים |
- לשון המקרא קבוצה נפרדת של צאן או של בהמות.
- ”שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
- לשון המקרא בהשאלה קבוצה או ציבור שיש לו ייחוד והוא נפרד מקבוצות אחרות.
- עברית חדשה בהשאלה ציבור של אנשים שכל אחד מהם אינו מציג דעה משלו, וכולם מושפעים מדעת הרוב או שהולכים אחרי המנהיג.