השורש ח־ר־שׁ א הוא שורש מגזרת השלמים.
ח־ר־שׁ א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חָרַשׁ
|
חוֹרֵשׁ
|
יַחֲרֹשׁ
|
חֲרֹשׁ
|
לַחֲרֹשׁ
|
נִפְעַל
|
נֶחֱרַשׁ
|
נֶחֱרָשׁ
|
יֵחָרֵשׁ
|
הֵחָרֵשׁ
|
לְהֵחָרֵשׁ
|
הִפְעִיל
|
הֶחֱרִישׁ
|
מַחֲרִישׁ
|
יַחֲרִישׁ
|
הַחֲרֵשׁ
|
לְהַחֲרִישׁ
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
- שורש מקראי שקיימות לו מקבילות בשפות שמיות שונות. אכדית eresu (עיבד אדמה); אכדית "חרסו" (זמם, תכנן להרע); פיניקית "חרש".
|