חרישי

חֲרִישִׁי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרישי
הגייה*	kharishi
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ר־ש ב
דרך תצורה	חרש + ־ִי
נטיות	נ׳ חֲרִישִׁית, ר׳ חֲרִישִׁיִּים, חֲרִישִׁיּוֹת

1. שאינו משמיע קול.

   • "אֵי שָׁם בְּלֵב הַלַּיְלָה דָּרוּךְ וַחֲרִישִׁי / אוֹרֵב לִי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי." (שבחי מעוז, מאת נעמי שמר)
   • הוא נכנס לחדר בצעדים חרישיים, השטיח הרך בולע את הלמות פסיעותיו, האב היה שקוע בשינה עמוקה.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף...“ (יונה ד, פסוק ח)
  הפירושים: א' משורש ח־ר־ש א שחורשת את הים; ב' משורש ח־ר־ש ב שמחרישה את האוזנים. הפירוש כיום הפוך לפירוש השני, אך גזור מאותו שורש. יש לציין כי ישנם פרשני מקרא קדומים המפרשים "רוח חרישית" - רוח שקטה ולא עזה, כדוגמת הרב אליעזר מבלגנצי.

מילים נרדפות

• שקט
• לָאט

ניגודים

• קולני
• רועש

תרגום

• אנגלית: silent‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• "חֲרִישִׁי",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 2759)
• רוח חרישית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 18 במרס 2015

השורש חרש ב

השורש ח־ר־שׁ ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ח־ר־שׁ ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָרַשׁ חוֹרֵשׁ יֶחֱרַשׁ חֲרֹשׁ לַחֲרֹשׁ נִפְעַל נֶחְרַשׁ נֶחְרָשׁ יֵחָרֵשׁ הֵחָרֵשׁ לְהֵחָרֵש הִפְעִיל הֶחְרִישׁ מַחְרִישׁ יַחְרִישׁ הַחְרֵשׁ להַחְרִישׁ הֻפְעַל הָחְרַשׁ מָחְרָשׁ יָחְרַשׁ -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְחָרֵשׁ מִתְחָרֵשׁ יִתְחָרֵשׁ הִתְחָרֵשׁ לְהִתְחָרֵשׁ