חרש א (שורש)
השורש ח־ר־שׁ א הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
עריכהח־ר־שׁ א | עבר | הווה/בינוני | עתיד | ציווי | שם הפועל |
קַל | חָרַשׁ | חוֹרֵשׁ | יַחֲרֹשׁ | חֲרֹשׁ | לַחֲרֹשׁ |
נִפְעַל | נֶחֱרַשׁ | נֶחֱרָשׁ | יֵחָרֵשׁ | הֵחָרֵשׁ | לְהֵחָרֵשׁ |
הִפְעִיל | הֶחֱרִישׁ | מַחֲרִישׁ | יַחֲרִישׁ | הַחֲרֵשׁ | לְהַחֲרִישׁ |
הֻפְעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
פִּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
פֻּעַל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
הִתְפַּעֵל | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- | -אין- |
גִּזָּרוֹן
עריכה- שורש מקראי שקיימות לו מקבילות בשפות שמיות שונות. אכדית eresu (עיבד אדמה); אכדית "חרסו" (זמם, תכנן להרע); פיניקית "חרש".