פלגמטי

פְלֶגְמָטִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פלגמטי
הגייה^*	flegmati
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	נ׳ פְלֶגְמָטִית, ר׳ פְלֶגְמָטִים, נ"ר פְלֶגְמָטִיוֹת

בעל אופי אדיש וחסר מרץ.
- ”כלפי-חוץ הופיע כפילוֹסוֹף פלגמטי, איש-עצלתים, מסורבּל וכבד-תנועה, אך לאמתו של דבר היה מלא מרץ-עלוּמים אף בימי זקנתו: הוא עבד בלא ליאות על שכלוּל משליו עד עצם מותו“ (משלי קרילוב - הקדמה, מאת חנניה רייכמן, בפרויקט בן יהודה)

מיוונית: phlegmatikós) φλεγματικός) – בעל ליחה.
על פי תאוריה רפואית שרווחה בעולם היווני־רומי, לאדם ארבע ליחות (מרה שחורה, מרה צהובה, ריר ודם) ובהתאם להן גם ארבעה מזגים או טמפרמנטים. הריר, או המרה הלבנה (ביוונית "פלגמה"), משפיע על תכונת האדישות.

ערך בוויקיפדיה: ארבע הליחות