מְנוּחָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנוחה
הגייה* menukha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ו־ח
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות מְנוּחַת־, ר׳ מְנוּחוֹת
  1. לשון המקרא אפשרות לעצור, ולו לקצת.
    • ”וַיִּסְעוּ מֵהַר יהוה דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים; וַאֲרוֹן בְּרִית־יהוה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה.“ (במדבר י, פסוק לג)
    • ”כֹּה אָמַר יהוה – הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי־זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ־לִי, וְאֵי־זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי? (ישעיהו סו, פסוק א)
    • ”אָמַרְתָּ אוֹי־נָא לִי, כִּי־יָסַף יהוה יָגוֹן עַל־מַכְאֹבִי; יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.“ (ירמיהו מה, פסוק ג)
    • ”שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי; כִּי־יהוה גָּמַל עָלָיְכִי.“ (תהלים קלז, פסוק ז)
    • ”יִתֵּן יהוה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ; וַתִּשַּׁק לָהֶן, וַתִּשֶּׁאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה.“ (רות א, פסוק ט)
    • ”מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת (תהלים צב, פסוק א), מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבוֹא לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת מְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.“ (משנה, מסכת תמידפרק ז, משנה ד)

גיזרון

עריכה

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה