מנוח
מָנוֹחַ אעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מנוח |
| הגייה* | manoakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ח |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | |
- לשון המקרא אפשרות לעצור, ולו לקצת.
- ”וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהֹוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ.“ (דברים כג, פסוק סה)
- ”וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.“ (ישעיהו לד, פסוק יד)
- ”וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ.“ (רות ג, פסוק א)
- ”גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׁיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.“ (איכה א, פסוק ג)
- שם פרטי. אביו של שמשון.
גיזרוןעריכה
- מקראי מן נוח
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
| השורש נוח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מָנוֹחַ בעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מנוח |
| הגייה* | manoach |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ח |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | נ׳ מְנוֹחָה; ר׳ מְנוֹחִים |
- כינוי למת.
- הוא תרם ספר תורה לעילוי נשמת הוריו המנוחים.
גיזרוןעריכה
- בהשאלה מן מָנוֹחַ א לעיל; בעקבות הצירוף נוחו עדן.