הניח

הֵנִיחַ גם הִנִּיחַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הניח
שורש וגזרה	נ־ו־ח
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא הביא את הדבר אל מקומו. העמיד דבר במקומו.

   • ”וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי מִזְבַּח יהוה אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים כו, פסוק ד)
   • ”הָיְתָה עָלַי יַד־יהוה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יהוה; וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה, וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת.“ (יחזקאל לז, פסוק א)
   • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַל הַכֶּסֶת.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ח, משנה ג)

2. לשון המקרא השאיר חפץ במקומו ועזבו שם.

   • ”וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו, בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל; לֹא־יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר.“ (ויקרא ז, פסוק טו)
   • ”וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת־כָּל־עֲמָלִי, שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; שֶׁאַנִּיחֶנּוּ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי.“ (קהלת ב, פסוק יח)
   • ”הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת, אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ח, משנה ה)
   • ”מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב וְיוֹרְשִׁין...“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ט, משנה ב)

3. לשון המקרא הביא לרגיעה; הקל מעמסה; הפסיק קושי.

   • ”...וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם־בֶּטַח.“ (דברים יב, פסוק י)
   • ”וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם־אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד [...] וְאֶת־דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין־שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.“ (אסתר ג, פסוק ח)
   • המורה התחננה: "הניחי לה, הניחי לה", זה לא עזר, עד שהמנהל הגיע ורק אז הניחה לחתולה המסכנה.

4. לשון המקרא [עממי] אפשר עשיה; לא מנע.

   • ”מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד, אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.“ (קהלת ה, פסוק יא)
   • ”הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים (גְּדוֹלִים) קֶבַע וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ו, משנה ג)
   • בהגיעו למחסום המשטרה הציג תעודת חבר "אחוות הקומקום" ומייד הניחו לו לעבור.

5. לשון ימי הביניים [לוגיקה] העמיד טיעון יסודי, המשמש כבסיס להמשך הטיעונים; סבר כדבר פשוט.

   • השודדים ראו אור דולק והניחו שבני הבית נמצאים.

גיזרון

• שתי הצורות החלופיות קיימות במקרא, ויש המחלקים ביניהם, אך שתי הצורות החלופיות כשרות בכל המשמעים.

צירופים

• מניח את הדעת
• הניח לפתחו
• הניח מעותיו על קרן הצבי
• הניח כל הביצים בסל אחד
• מזה ומזה אל תנח ידך

נגזרות

• הנחה
• מנח
• הונח (צורת הסביל)

מילים נרדפות

• שָׂם (1,2)
• עזב (2,3)
• אפשר (4)

ניגודים

• לָקח (1,2)
• מנע (4)

תרגום

אנגלית: put‏‏‏‏ (1), let‏, leave‏‏‏‏ (2-4), suppose‏, assume‏‏‏‏ (5)