הֵנִיחַ גם הִנִּיחַ[דרושה הבהרה]עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הניח
שורש וגזרה נ־ו־ח
בניין הִפְעִיל
  1. הביא את הדבר אל מקומו. העמיד דבר במקומו.
  2. לשון חז"ל השאיר חפץ במקומו הסתלק ועזבו.
  3. לשון המקרא הביא לרגיעה. היקל מעמסה. או הפסיק קושי.
    • {{צט/תנ"ך|והניח לכם מכל אויביכם
    • המורה התחננה: "הניחי לה, הניחי לה", זה לא עזר, עד שהמנהל הגיע ורק אז הניחה לחתולה המסכנה.
  4. [עממי] אפשר עשיה. לא מנע.
    • בהגיעו למחסום המשטרה הציג תעודת חבר "אחוות הקומקום" ומייד הניחו לו לעבור.
  5. לשון ימי הביניים [לוגיקה]העמיד טיעון יסודי, המשמש כבסיס להמשך הטיעונים. סבר#סָבַר כדבר פשוט.
    • השודדים ראו אור דולק והניחו שבני הבית נמצאים.

גיזרוןעריכה

יש מחלקים בין הֵניח להִנּיח

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

השורש נוח

השורש נ־ו־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: לברר גזרה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



נטיות הפעליםעריכה

פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָח נָח יָנוּחַ נוּחַ לָנוּחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵנִיחַ או הִנִּיחַ מֵנִיחַ מַנִּיחַ יַנִּיחַ הַנַּח לְהָנִיחַ לְהַנִּיחַ
הֻפְעַל הוּנַח מוּנָח יוּנָח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

מידע נוסףעריכה

  • בספרות ההלכה נעשתה אבחנה כדלהלן: בברכת הנחת תפילין לומר לְהָניח (1) ולא לְהַנִּיח (2) אך דיעה זו אינה מוסכמת.