ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שם
הגייה *
shem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
שׁ־ו־ם
דרך תצורה
נטיות
ר׳ שֵׁמוֹת, רנ׳ שְׁמוֹת־
לשון המקרא מילה או צמד מילים המתארים חפץ או חי ומשמשים לזיהוי .
”וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים; שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה.“ (בראשית ד , פסוק יט )
מה השם של ההר הזה?
שאל המראיין את המרואיין: "מה שמך ?"
בהשאלה: יוקרתו של האדם בעיני הבריות.
”נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב; מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב.“ (משלי כב , פסוק א )
”טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ.“ (קהלת ז , פסוק א )
אחד מבני נח
”וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם ; וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.“ (בראשית ט , פסוק כו )
מפרוטושמית: Semu.
מילים נרדפות
עריכה
איטלקית: nome
אנגלית: name
אספרנטו: nomo
גרמנית: Name
טורקית: ad , isim
יוונית: όνομα (תעתיק: ónoma)
יידיש: נאָמען , שם
יפנית: 名前 (תעתיק: namae)
לטינית: nōmen
ספרדית: nombre
ערבית: اسم (תעתיק:אִסְם)
פורטוגלית: nome
צרפתית: nom
רוסית: имя (תעתיק:ímja)
קישורים חיצוניים
עריכה
ערך בוויקיפדיה:
שם
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
שם
הגייה *
sham
חלק דיבר
תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
בַּמָּקוֹם הַהוּא.
לשון ימי הביניים בְּנִמְצָא, בִּמְצִיאוּת.
יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים רמב"ם פתיחת הי"ד החזקה
2. לשון ימי הביניים כחילוף למילה ערבית המורה על קיום.
ثمَ (תעתיק: תַ'םַּ)צרפתית: là , y
קוריאנית: 거기에 (תעתיק: geogie)
רוסית: там (תעתיק: tam)
קישורים חיצוניים
עריכה
לשון המקרא הניח חפץ במקום שרוצה שיהיה בו ובהשאלה: בחפצים מופשטים
”וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל־אֲשֶׁר־לוֹ; שִׂים ־נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי.“ (בראשית כד , פסוק ב )
”וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר־שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברים ד , פסוק מד )
”וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי־עִזִּים, וְאֵיפַת־קֶמַח מַצּוֹת – הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר...“ (שופטים ו , פסוק יט )
”וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב, וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת; וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.“ (זכריה ו , פסוק יא )
”תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ; לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.“ (תהלים מד , פסוק יד )
”וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל־הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם.“ (אסתר י , פסוק א )
3: למילה 'שם' מתוך הצירוף - 'שם-פעמיו' יש 'נוכחות' סמנטית,וצורנית גם במצרית-קדומה: 'שְׁמִי' (šmi̯ ) בהוראת הלך ,משך (למסלול מסוים). להלן אחד מן ההרוגליפים: (שְׁמְ ) + (אֵ )
מילים נרדפוּת
עריכה
השורש שׂים
השורש שׂ־י־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
נטיות הפעלים
עריכה
שׂ־י־ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
שָׂם
שָׂם
יָשִׂים
שִׂים
לָשִׂים
נִפְעַל
נִשּׂוֹם
נִשּׂוֹם
יִשּׂוֹם
הִשּׂוֹם
לְהִשּׂוֹם
הִפְעִיל
הֵשִׂים
מֵשִׂים
יָשִׂים
הָשֵׂם
לְהָשִׂים
הֻפְעַל
הוּשַׂם
מוּשָׂם
יוּשַׂם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
המטה בבניין קל לפי עה"פ ו ' ולא י ' איננו שוגה , שכן בשורש זה נכונות שתי הצורות; לָשׂוּם או לָשִׂים, יָשׂוּם או יָשִׂים, תָּשֵמְנָה או תָּשֹׂמְנָה וכו'...