| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
שם
|
| הגייה* |
shem
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ו־ם
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ שְׁמוֹת
|
- לשון המקרא מילה או צמד מילים המתארים חפץ או חי ומשמשים לזיהוי.
- ”וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה“ (בראשית ד, פסוק יט))
- ”ויקרא אדם שמות“ (בראשית ב, פסוק כ)
- מה השם של ההר הזה?
- שאל המראיין את המרואיין: "מה שמך?"
- בהשאלה: יוקרתו של האדם בעיני הבריות.
- ”נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב“ (משלי כב, פסוק א)
- ”טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ“ (קהלת ז, פסוק א)
- אחד מבני נח
- ”וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ“ (בראשית ט, פסוק כו)
מפרוטושמית: Semu.
מילים נרדפותעריכה
- איטלקית: nome
- אנגלית: name
- אספרנטו: nomo
- גרמנית: Name
- טורקית: isim, ad
- יוונית: όνομα (תעתיק: ónoma)
- יידיש: נאָמען, שם
- יפנית: 名前 (תעתיק: namae)
- לטינית: nōmen
- ספרדית: nombre
- ערבית: اسم (תעתיק:אִסְם)
- פורטוגלית: nome
- צרפתית: nom
- רוסית: имя (תעתיק:ímja)
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: שם |
| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
שם
|
| הגייה* |
sham
|
| חלק דיבר |
תואר־הפועל
|
| מין |
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- בַּמָּקוֹם הַהוּא.
- לשון ימי הביניים בְּנִמְצָא, בִּמְצִיאוּת.
- יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים רמב"ם פתיחת הי"ד החזקה
2. לשון ימי הביניים כחילוף למילה ערבית המורה על קיום.
קישורים חיצונייםעריכה
- לשון המקרא הניח חפץ במקום שרוצה שיהיה בו ובהשאלה: בחפצים מופשטים
מילים נרדפוּתעריכה
ערך בוויקיפדיה: שם