כִּנּוּי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאכינוי
הגייה*kinuy
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשכ־נ־י/ה
דרך תצורהמשקל קִטּוּל
נטיותר׳ כִּנּוּיִים, כִּנּוּיֵי־
  1. שם בלתי רשמי או משני או ביטוי המשמש לציון אדם, קבוצה, או חפץ בנוסף לשם הרשמי או הראשי שלו.
    • ”כָּל כִּנּוּיֵי נְזִירוֹת כִּנְזִירוּת; הָאוֹמֵר [...] הֲרֵינִי כָּזֶה, הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל, הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע, הֲרֵי זֶה נָזִיר.“ (משנה, מסכת נזירפרק א, משנה א)
    • ”אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, בְּכָל יוֹם דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכְנּוּי יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי.“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ז, משנה ה)
    • ”באל"ף דל"ת, ביו"ד ה"א, בְּשַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בְּחַנּוּן וְרַחוּם, בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וּבְכָל הַכִּנּוּיִין, הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת שבועותפרק ד, משנה יג)
    • מישהו קרא לי מקצה הרחוב. לא זיהיתי אותו, אבל ידעתי מיד שזה מכר מתקופת לימודיי באוניברסיטה, שכן הוא קרא לי בכינוי שלא שמעתי מאז אותם ימים.

גיזרון

עריכה

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
كنية‏‏‏‏ (תעתיק: כֻנְיָה)
про́звище‏‏‏‏ (תעתיק: prózvišče)