כִּנּוּי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כינוי
הגייה* kinuy
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־נ־י/ה
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ כִּנּוּיִים, כִּנּוּיֵי־
  1. שם בלתי רשמי או משני או ביטוי המשמש לציון אדם, קבוצה, או חפץ בנוסף לשם הרשמי או הראשי שלו.
    • האגדה מספרת כי "כיפה אדומה" היה כינויהּ של ילדה שחיה עם אמהּ בקצה היער. איש לא ידע את שמהּ האמיתי, אך היא זכתה לכינוי "כיפה אדומה" בשל הברדס האדום שתפרה לה אמהּ.
    • מישהו קרא לי מקצה הרחוב. לא זיהיתי אותו, אבל ידעתי מיד שזה מכר מתקופת לימודיי באוניברסיטה, שכן הוא קרא לי בכינוי שלא שמעתי מאז אותם ימים.
    • יש מין של קופי-אדם הנראים דומים לשימפנזים, ונוהגים לכנות אותו בשני כינויים: כינוי אחד הוא "שימפנזה גמדי" על שום המראה של הקופים, וכינוי אחר הוא "בונובו" על-פי מילה באחת השפות האפריקניות.

גיזרון

עריכה

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה