כִּנּוּי גְּנַאי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כינוי גנאי
הגייה* kinui gnai
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ כִּנּוּיֵי גְּנַאי
  1. שֵׁם הניתן לאדם, קבוצה, עדה או עם, על מנת להעליב אותם.
    • ”בינתיים לימד קיטרוג גדול על דויד בן־ישי, גדול הסוטים, שבגד בגידה גדולה והמיר את “מבחר היבשת”, גריזים, טורא טבא, בהר־היבוס, כדי להקים עליו “בית מכתש” – כינוי גנאי במסורת השומרונית לבית־המקדש בירושלים.“ (אנשי הר־הברכה, מאת מנחם קפליוק, בפרויקט בן יהודה)
    • אני לא רוצה שתשתמשו בכנויי גנאי בכיתה.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: כינוי גנאי