ו
ועריכה
א"ב עברי | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
כתיב מלא | וו (גם: ואו) | ||||
הגייה* | vav | ||||
IPA | [v],[u],[ɔ̝] | ||||
א"ב צלילי | וו | ||||
מורס | · (נ') | ||||
ברייל | |||||
גימטריה | 6 | ||||
ASCII | E5 | ||||
יוניקוד | 05D5 | ||||
אותיות הא"ב העברי | |||||
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
אותיות סופיות | |||||
ך ם ן ף ץ |
- וי"ו היא האות השישית באלפבית העברי.
בגימטריה ערכה 6.- "...להיזהר בצורת האותייות, שלא תדמה היוד לואו, ולא ואו ליוד" (משנה תורה להרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק כ')
- אחת מארבע אִמּות הקריאה אותיות אהו"י.
- אחת מארבע האותיות השפתיות: בומ"פ .
- אחת מסופיות הקניין הבאות בסוף שמות לציון שייכות.
- מתפקדת כאות קישור וחיבור בין משפט למשפט או בתוך משפט.
- מתפקדת כאות הסבר וסיבה.
- מתפקדת כאות מהפכת בין פועל בעתיד לבין פועל בעבר ולהפך.
- מתפקדת כאות ניגוד.
- ”כִּי כָּל-אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַיהוָה שָׁמַיִם עָשָׂה“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק כו)
- מתפקדת כאות הוספה.
- ”...וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת“ (מלכים ב׳ ה, פסוק כו)
- מתפקדת כאות שיעבוד וזיקה.
- אות קריאה לשם הדגשה וחיזוק; הֲלוֹא, הֲרֵי.
- מתפקדת כאות מנייה בין שמות זהים לשם הדגשה.
- ”וּבְכָל-עִיר וָעִיר...“ (דברי הימים ב׳ יא, פסוק יב)
- ”...אִישׁ וָאִישׁ“ (אסתר א, פסוק ח)
- מתפקדת כאות דמיון והשוואה.
- מתפקדת כאות מענה לתנאי.
- מתפקדת כאות המסמלת מטרה ותכלית, כדי ש-.
תרגוםעריכה
- אנגלית: Vav
מידע נוסףעריכה
- צורתה של האות ו' כשל וו שעל הקיר (תלמוד בבלי סנהדרין).