ש
יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁ.
תוכן עניינים
שעריכה
א"ב עברי | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
כתיב מלא | שין | ||||
הגייה* | shin, sin | ||||
IPA | [s], [ʃ] | ||||
א"ב צלילי | שמיר | ||||
מורס | ··· (ננ"נ) | ||||
ברייל | (שׁ ימנית), (שׂ שמאלית) | ||||
גימטריה | 300 | ||||
ASCII | F9 | ||||
יוניקוד | 05E9 | ||||
אותיות הא"ב העברי | |||||
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
אותיות סופיות | |||||
ך ם ן ף ץ |
- שי"ן היא האות העשרים ואחת באלפבית העברי.
בגימטריה ערכה 300. אחת מחמש האותיות השיניות: ז ש ס ר צ.
גיזרוןעריכה
- האות שי"ן התפתחה מצורת השיניים, ומכאן שמה.
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: shin
מידע נוסףעריכה
- שׁ - שין ימנית, בעלת נקודה מעליה בצד ימין (או ללא הנקודה), מבוטאת כאות SH האנגלית. שׂ - שין שמאלית, בעלת נקודה מעליה בצד שמאל, מבוטאת כמו האות ס וכמו S האנגלית. קרויה גם שׂין.
- בתנ"ך (ספר שופטים י"ב ו') מסופר שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ערך בוויקיפדיה: ש