ש
יש להוסיף לדף זה את הערך: שָׁ.
ש עריכה
| א"ב עברי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| כתיב מלא | שין | ||||
| הגייה* | shin, sin | ||||
| IPA | [s], [ʃ] | ||||
| א"ב צלילי | שמיר | ||||
| מורס | ··· (ננ"נ) | ||||
| ברייל |  (שׁ ימנית),  (שׂ שמאלית)
| ||||
| גימטריה | 300 | ||||
| ASCII | F9 | ||||
| יוניקוד | 05E9 | ||||
| אותיות הא"ב העברי | |||||
| א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
| אותיות סופיות | |||||
| ך ם ן ף ץ | |||||
- האות העשרים ואחת ולפני אחרונה באלפבית העברי; בגימטריה ערכה 300.
- לאות ש׳ ישנם שני מופעים: ש׳ ימנית שביטוייה הוא עיצור בתר־מכתשי חוכך בלתי קולי, ו־ש׳ שמאלית הנהגית כ־ס' ולעתים קרובות אף מתחלפת עמה בכתיב.
- במילים רבות בהן בעברית מופיעה האות ש׳, בארמית ובערבית תופיע האות ת' תחתה.
גיזרון עריכה
- האות קרויה שׁין ע"ש צורתה בכתב העברי העתיק (𐤔), שהייתה כשל שניים.
- מיקומה בא"ב הוא כשל ה־ש' שמתחלפת בארמית ב־ת', ולא של ה־ש' המקורית (זאת הייתה ממוקמת בין כ' ל־ל'); זאת בניגוד לשאר האותיות בא"ב העברי.[1]
צירופים עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- מסופר בתנ"ך (ספציפית: בשופטים יב, פסוק ו) שאנשי שבט אפרים לא יכלו לבטא שין ימנית, וכאשר ביקשו מהם לבטא "שיבולת" הם ביטאו זאת "סיבולת".
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: ש |