לערך העוסק בשַׁן, פועל בציווי; ראו צורת העבר, ישן.

שֵׁן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשן
הגייה*shen
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורששׁ־נ־ן
דרך תצורהמשקל קֵטֶל
נטיותשֵׁן־ גם שֶׁן־; ר׳ שִׁנַּיִם, שִׁנֵּי־
שניים של בן־אדם
  1. מבנה קשיח דמוי עצם, אשר רבים כמותו סדורים בפה, על־גבי הלסתות, והם משמשים לחיתוך ולעיסת המזון.
    • ”חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן; וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב.“ (בראשית מט, פסוק יב)
    • ”הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם, טֶרֶם יִכָּרֵת; וְאַף יהוה חָרָה בָעָם, וַיַּךְ יהוה בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד.“ (במדבר יא, פסוק לג)
    • ”כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם, וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם; כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.“ (משלי י, פסוק כו)
    • שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים, שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה; שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם.“ (שיר השירים ו, פסוק ו)
    • נפלה לי שן בעת שלעסתי מסטיק.
  2. בליטה דמוית שן (1).
    • ”וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים אֶת־הָעָם, כָּל־אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח; וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ־הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.“ (שמואל א׳ ב, פסוק יג)
    • ”מַסְרֵק שֶׁל רֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶן וַעֲשָׂאָן שֶׁל מַתָּכוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת טבול יוםפרק ד, משנה ו)
  3. לשון המקרא החומר ממנו עשויות השניים (1).
    • ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן גָּדוֹל; וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז.“ (מלכים א׳ י, פסוק יח)
    • ”אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ, קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ־שֵׁן; בַּת אֲשֻׁרִים, מֵאִיֵּי כִּתִּים.“ (יחזקאל כז, פסוק ו)
    • ”הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם; וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.“ (עמוס ו, פסוק ד)

גיזרון

עריכה
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית, سِنّ (סִןּ); ארמית, ܫܢܐ (שִׁנָּא); געז, sən) ስን); אכדית, šinnu; אוגריתית, šn) 𐎌𐎐)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   עצם בפה
  • איטלקית: dente‏‏‏‏
  • אינדונזית: gigi‏, danta‏‏‏‏
  • אירית: fiacail‏‏‏‏
  • אמהרית: ጥርስ‏‏‏‏ (תעתיק: ṭərs)
  • אנגלית: tooth‏‏‏‏
  • אספרנטו: dento‏‏‏‏
  • ארמית: שִׁנָּא
  • ארמנית: ատամ‏‏‏‏ (תעתיק: atam)
ակռա‏‏‏‏ (תעתיק: akṙa)
  • גרוזינית: კბილი‏‏‏‏ (תעתיק: ḳbili)
  • גרמנית: Zahn‏‏‏‏
  • הודית: दाँत‏‏‏‏ (תעתיק: dā̃t)
  • הולנדית: tand‏‏‏‏
  • הונגרית: fog‏‏‏‏
  • וייטנמית: răng‏‏‏‏
  • ולשית: dant‏‏‏‏
  • זולו: izinyo‏‏‏‏
  • טגלית: ngipin‏‏‏‏
  • טורקית: diş‏‏‏‏
  • יוונית: δόντι‏‏‏‏ (תעתיק: dónti)
  • יידיש: צאָן‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: ha)
  • כורדית: didan‏‏‏‏
  • לטינית: dens‏‏‏‏
  • מלאית: gigi‏, danta‏‏‏‏
  • מלטית: sinna‏‏‏‏
  • נורווגית: tann‏‏‏‏
  • סווהילית: jino‏, meno‏‏‏‏
  • סנסקירית: दन्त‏‏‏‏ (תעתיק: danta)
  • ספרדית: diente‏‏‏‏
  • ערבית: سن‏‏‏‏ (תעתיק: סִןּ)
  • פולנית: ząb‏‏‏‏
  • פורטוגלית: dente‏‏‏‏
  • פינית: hammas‏‏‏‏
  • פרסית: دَنْدان‏‏‏‏ (תעתיק: דַנְדָאן)
  • צ'כית: zub‏‏‏‏
  • צרפתית: dent‏‏‏‏
  • קוריאנית: 이빨‏‏‏‏ (תעתיק: ippal)
치아‏‏‏‏ (תעתיק: chia)
  • רומנית: dinte‏‏‏‏
  • רוסית: зуб‏‏‏‏ (תעתיק: zub)
  • שוודית: tand‏‏‏‏
  • תאילנדית: ทันต์‏‏‏‏ (תעתיק: tan)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שניים