שֵׁןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שן
הגייה* shen
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־נ־ן
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות שֵׁן־ גם שֶׁן־; ר׳ שִׁנַּיִם, שִׁנֵּי־
 
שניים של בן־אדם
  1. עצם בפה המשמשת ללעיסה או לנשיכה.
    • נפלה לי שן בעת שלעסתי מסטיק.
    • ”כִּי-גוֹי עָלָה עַל-אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר, שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ“ (יואל א, פסוק ו)
  2. בליטה דמוית שן.
  3. שנהב, החומר ממנו עשויות שני הפילים.
    • ”וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא-שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז“ (מלכים א׳ י, פסוק יח))
    • ”הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק“ (עמוס ו, פסוק ד)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

עצם בפה:

  • אנגלית: tooth‏‏‏‏
  • רוסית: Зуб‏‏‏‏ (הגייה:זוּב)
  • אספרנטו: dento‏‏‏‏
  • צרפתית: dent‏‏‏‏
  • יידיש: ציין‏‏‏‏
  • ערבית: سن‏‏‏‏ (הגייה: סִןّ)
  • גרמנית: zahn‏‏‏‏
  • ספרדית: Diente‏‏‏‏

שנהב:

  • אנגלית: ivory‏‏‏‏
  • ערבית: عاج‏‏‏‏ (הגייה: עָאג')

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שניים