יָשַׁן

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)
  1. היה שרוי במצב של שינה.
    • ”וַיַּפֵּל יהוה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.“ (בראשית ב, פסוק כא)
    • "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם, וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ; וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם, וְלֹא יָקִיצוּ – נְאֻם יהוה." (נא)
    • ”עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח.“ (תהלים מד, פסוק כד)
    • ”כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי, וְאֶשְׁקוֹט; יָשַׁנְתִּי, אָז יָנוּחַ לִי.“ (איוב ג, פסוק יג)
    • יָשְׁנוּ מִקְצָתָן, יֹאכֵלוּ; כֻּלָּן, לֹא יֹאכֵלוּ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ; נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ח)
    • הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה, לֹא יָצָה יְדֵי חוֹבָתוֹ; אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִין הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה א)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת; וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה ד)
    • ”עֶשֶׂר טַלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, יָשַׁן עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת זביםפרק ד, משנה ה)

גיזרון

עריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • אחד הפעלים הנוטים בהווה במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל (כגון, שׁוֹמֵר, הוֹלֵך). פעלים אחרים הם: זָקֵן, גָּדֵל, חָפֵץ, רָעֵב, עָרֵב, דָּבֵק, לָמֵד.


השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

עריכה
  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יָשֵׁן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישן
הגייה* yashen
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ יְשֵׁנִים
  1. שרוי במצב של שינה.
    • "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו" (שמואל א כו ז)
    • "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה ב)
  1. בצירופים שונים: כינוי כבוד למת
    • ומקיים אמונתו לישני עפר (ברכה שניה בתפילות שמנה עשרה)
    • ישני חברון

גיזרון

עריכה
  • בינוני מן הפועל יָשַׁן לעיל.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה


השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

עריכה
  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יָשָׁן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ישן
הגייה* yashan'
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר׳ יְשָׁנִים
  1. דבר הקיים זמן רב.
    • "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י)
    • זהו אחד הספרים הישנים ביותר בביתי.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

יִשֵּׁן א

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הרדים.
    • וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ; וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ – וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.“ (שופטים טז, פסוק יט)

גיזרון

עריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: lull‏‏‏‏


השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

עריכה
  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יִשֵּׁן ב

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ישן
שורש וגזרה י־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
בניין פִּעֵל
  1. השאיר במתכוון דבר־מה במצבו ללא התערבות על־מנת שהזמן יתן בו את אותותיו.
    • ”בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל גֶּמִי, מְיַשְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ חוֹלְטָן בַּחַמִּים.“ (משנה, מסכת טהרותפרק י, משנה ח)
    • יהודה אנין־טעם הוא, ומיישן בשר ויין במרתפו.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: age‏‏‏‏


השורש ישׁן ב

השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

עריכה
י־שׁ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹשַׁן נוֹשָׁן יִוָּשֵׁן הִוָּשֵׁן לְהִוָּשֵׁן
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן להִתְיַשֵּׁן