| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
הקיץ
|
| שורש וגזרה |
ק־ו־ץ
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- פקח את עיניו ושב להכרתו.
- ”...וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.“ (שמואל א׳ כו, פסוק יב)
- ”עַל-זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה; וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי.“ (ירמיהו לא, פסוק כה)
- ”עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה אַל-תִּזְנַח לָנֶצַח.“ (תהלים מד, פסוק כד)
- ”הִכּוּנִי בַל-חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל-יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.“ (משלי כג, פסוק לה)
- ”וְאִישׁ שָׁכַב וְלֹא-יָקוּם עַד-בִּלְתִּי שָׁמַיִם לֹא יָקִיצוּ וְלֹא-יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם.“ (איוב יד, פסוק יב)
- ”וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל, וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ; וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה, וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה...“ (ישעיהו כט, פסוק ח)
