שנהב
שֶׁנְהָב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שנהב |
| הגייה* | shenhav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | הלחם בסיסים |
| נטיות | ר׳ שֶׁנְהַבִּים; שֶׁנְהַב־ ; ר׳ שֶׁנְהַבֵּי־ |
- לשון המקרא החומר הלבן המרכיב את חטי הפיל וכן של חיות נוספות דוגמת ממותה, סוס יאור, ארי ים, ועוד.
- ”שֶׁנְהַבִּים, וְקֹפִים, וְתֻכִּיִּים“ (מלכים א׳ י, פסוק כב)
- ”וּכְלִבְנַת שֶׁנְהָב בְּאֶשְׁנָב נִבָּטָה וִיפִי קוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו הִגִּיעַ“ (אַהֲבַת דָּוִד וּמִיכַל: הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- ”תֵּעָשׂ הָאַנְדַּרְטָה שֶׁנְהַב הִנְדּוּ עַתִּיק שֶׁהֶעֱלָה צָהֹב, כִּבְשַׂר שְׁזוּף חַמָּה“ (אֲנִי – לִי מִשֶּׁלִּי אֵין כְּלוּם, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: צבע לבן-צהבהב.
- הדוכסית לבשה שמלה בצבע שנהב שהתאים לנעליה הבהירות.
- [רפואת שיניים] דֶנְטִין. הרקמה הקשה המהווה את רוב חומר השן.
- רופא השיניים מצא כי מטופלו סובל מעששת השנהב.
- לא בשימוש פיל
- ”כבד-גו היה כשנהב ועיניו מלחכות. ברם, עם הדסה היה השנהב שבו נהפך לדוב צעיר ועליז“ (בין מים למים, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”השמע איש מעולם צמד נפלא כזה, כי ירתמו שנהב וזבוב למרכבה אחת, והזבוב יתפאר כי הוא הוא המושך את המרכבה?“ (היער באין דב, מאת אפרים דיינרד, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- בלשון יחיד בצורה: שנהבּ (בּ' דגושה). אליעזר בן יהודה כתב כי לפי מרבית חוקרי הלשון חלקה השני של המילה "הב" במילה ה'מעוברתת': שנהב, מקורה בסנסקריט לפי שהגיית 'אֻבָּה', מתפרשת בהוראת: "פיל".[1] במצרית עתיקה: "יבּ" - פיל (השוו: האי יֵבּ, ביוונית אלפנטינה).
- המילה נוצרה בהלחם בסיסים של שן + הב (אִב), ובחילופי א-י (כגון-אִש-יֵש; אשי-יִשַׁי).
צירופים
עריכה- חוף השנהב (1)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה שן הפיל
|
מידע נוסף
עריכה- במילון ארכאולוגיה (תש"ב, 1942) המופיע באתר האקדמיה ללשון עברית, הה"א במילה 'שנהב' מנוקדת בפתח.
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שנהב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שנהב |
סימוכין
עריכה- ↑ אליעזר בן יהודה, כותב במאמר "ההרכבה בשמות ובפעלים בשפה העברית": "...מורכב לפי דעת רוב חוקרי הלשון מן שֵׁן ומן הַבִּים, קיצור מן הַאַבִּים, מלשון סנסקריתית אֻבָּה, פּיל... יש אמנם סוברים כי הנוסחא הנכונה היא שן והֹבְנִית, כמו (ביחזקאל כז, טו), אך רובם ככולם של המפרשים וחוקרי הלשון מסכימים להפירוש המקובל וסוברים כי הוא הרכבה".