חט

לערך העוסק בחֵט; ראו חטא.

חָט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חט
הגייה*	khat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ט־ט
דרך תצורה	משקל קָל
נטיות	ר׳ חַטִּים, חַטֵּי־; חַט־

חטיו של חזיר בר

1. לשון חז"ל שן חותכת, ארוכה ובולטת בחלקו הקדמי של הפה בבהמות ובחיות.

   • ”חִטָּיו הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, וְהַפְּנִימִיּוֹת שֶׁנֶּעֱקָרוּ.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ו, משנה ד)
   • חטי הפיל עשויים חומר יקר הנקרא שנהב.

גזרון

• המשמעות המקורית בלשון חז"ל איננה שיני חיות בולטות, אלא אולי כוונה לשיני חיות בכלל, לשיניים חותכות או לחניכיים.

• על מסרק שנהב מלכיש המתוארך לתקופת הברונזה ונושא כתובת כנענית מופיעה, ככל הנראה, המלה "חט". מפרסמי המסרק פירשו את המילה כמתייחסת לשנהב שממנו עשוי המסרק. אשר לפער בין תקופת הברונזה לתקופת חז"ל, הם ציינו ששורשים שמיים קדומים רבים נעדרו מהעברית המקראית אך נשמרו בעברית רבנית. עם זאת, חוקרים אחרים הציעו פירושים אחרים למלה, או חלקו על קריאת המלה כ"חט".

מילים נרדפות

• שן

תרגום

• אנגלית: tusk‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חט

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חט