חמר

(הופנה מהדף חומר)

חֹמֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חומר
הגייה* khomer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ר
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ חֳמָרִים; חֹמֶר־, ר׳ חָמְרֵי־
  1. לשון ימי הביניים מה שעצמים עשויים ממנו, המקנה להם מסה ואת תכונותיהם הכימיות והפיזיקליות.
    • בטון הוא סוג של חומר לבנייה.
    • הרהיטים עשויים מחומר איכותי.
  2. אדמה מסוג מסוים המשמשת בעיקר למלאכת הקדרות. בטעות מכנים אותה "חֵמָר".
    • ”וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים“ (שמות א, פסוק יד)
  3. ערמה, צבר של בודדים.
    • ”וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ.“ (שמות ח, פסוק י)
  4. מידת נפח, עשר איפה או עשר בת.
  5. משהו כבד, בהשאלה: הכבדה, הקפדת יתר, חומרה.
    • השופט גזר את דינו של הנאשם בכל חומר הדין.
  6. בהשאלה (1): אוסף נתונים ומידע.
    • סיימתי ללמוד את כל החומר למבחן.
  7. לשון חז"ל קשר. פיתול נאה בחבל. צרור של תכשיט.


גיזרוןעריכה

  • לפי (2), (3), (4) בלשון המקרא ובמכתבי תל ערד מן ארכיון אלישיב בן אשיהו , (5) לשון חז"ל, (1) מלשון ימי הביניים, הרחבה של (2).
  • כנראה מן אוגריתית-חִים / כִֿימ 𐎃𐎊𐎎 בהוראת מחצב, מינרל. יוונית עתיקה 'חוּמַא' χῠ́μᾰ בהוראת מטיל-מתכת,חומר. ממנה נגזה תיבת כוּמֶאיַה χυμεία שהוראתה - 'אומנות סגסוגת המתכות (=בחוֹם- גבוה)' . ערבית אלכימיה اَلْكِيمِيَاء‎.
  • קדם אינדו אירופית חּׁwיֶטי ǵʰéwyeti כפועל בהוראת 'לצקת'.
  • (2): אדמת-חמרה מן ערבית, בהגיית אחמר احمر בהוראת אדום .

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

תרגוםעריכה

   מה שעצמים עשויים ממנו

סימוכיןעריכה

חֵמָרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמר
הגייה* khemar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ר
דרך תצורה משקל קֵטָל
נטיות
  1. עיסה פלסטית המשמשת בבנין ומתקשה כשהיא מתיבשת במגע עם האויר.
    • ”וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר“ (בראשית יא, פסוק ג)
    • ”וְעֵמֶק הַשִּׂדִּים בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר (בראשית יד, פסוק י)
    • ”וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת“ (שמות ב, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה שלש פעמים במקרא, בפסוקים לעיל. ברור למה הוא משמש אך לא ברור מה טיבו. יתכן שמדובר בקבוצה של חומרים שיש להם שימוש דומה. בתרגומים מתורגם לעתים "אספלט". בתרבות המצרית הקדומה נודעה חשיבות רבה לאספלט, זפת וביטומן המצויים בסביבות ים המלח. תוצר האספלט נודע כ"חמר" והיה משמש כמרכיב שנועד לחזק ולייצב חומרים אחרים איתם היה מעורבב . בנוסף שימש לאיטום פנים כדי - חרס, תיבות משה, סירות, וכיו"ב. ראו,אספלט בים המלח.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

חֶמֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמר
הגייה* khemer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות כ׳ חַמְרוֹ
  1. לשון המקרא יין.
    • ”חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי-בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם-חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם-עֵנָב תִּשְׁתֶּה-חָמֶר.“ (דברים לב, פסוק יד)
    • ”כִּי כוֹס בְּיַד יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ-שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי-אָרֶץ.“ (תהלים עה, פסוק ט)

גיזרוןעריכה

  • במכתבי ערד ולקראת סופה של ממלכת יהודה, נמצאה כתובת המתוארכת לתקופת הברזל II ובה נמסר - "אל אדני אלישב, יהוה ישאל לשלומך, ועת: תן לשמריהו לתך (?) ולקרסי תתן חומר (?) ולדבר אשר צותני-שלום (לו); בית יהוה". האוסטרקון נמנה על ארכיון אלישב בן אשיהו.
  • המילה משותפת למספר שפות שמיות. ארמית - ܚܡܪܐ (חַמְרָא). הביטוי הארמי 'חֲמַרא-סַייפֲּ' - בהוראת שיכר(סירופ) תפוחים. ערבית - خَمْر (חַ'מְר) . מצרית-קדומה בהגיית: הֲאמוֹ ḥꜣmw שימש בהוראת סוג של יין . להלן הירוגליף:
G28W10

תרגוםעריכה

  • אנגלית: wine‏‏‏‏‏
  • ערבית: خمر‏‏‏‏

חַמָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חמר
הגייה* khamar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־מ־ר, שלמים
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ חַמָּרִים
  1. לשון חז"ל מי שעיסוקו נהיגה בחמור.
    • הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר; אָמַר אֶחָד: שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵרִי יָשָׁן, שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתֻקָּן וְשֶׁל חֲבֵרִי מְתֻקָּן – אֵינָן נֶאֱמָנִין.“ (משנה, מסכת דמאיפרק ד, משנה ז)
    • ”לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי – שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת לִסְטִים.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה יד)
    • ”שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא פִרְיָפָרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת [...]“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ו, משנה א)

ראו גםעריכה

חָמַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חמר
שורש וגזרה ח־מ־ר, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא מרח בחֵמָר, טִיַּח.
    • ”...וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת...“ (שמות ב, פסוק ג)
  2. לשון המקרא [מליצה] תסס

גיזרוןעריכה

בשני המובנים מופיע במקרא. (2) מופיע פעמיים בספר תהלים. אולי קרוב לחמירא הארמי, מה שהותסס בשמרים.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה


השורש חמר

נטיות הפעליםעריכה

ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר
הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

חִמֵּרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חימר
שורש וגזרה ח־מ־ר, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל נהג בחמור. הוליך בהמה טעונה משא.


השורש חמר

נטיות הפעליםעריכה

ח-מ-ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָמַר חוֹמֵר יַחְמֹר חֲמֹר לַחֲמֹר
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֶחְמִיר מַחְמִיר יַחְמִיר הַחְמֵר להַחְמִיר
הֻפְעַל הֻחְמַר מֻחְמַר יֻחְמַר -אין- -אין-
פִּעֵל חִמֵּר מְחַמֵּר יְחַמֵּר חַמֵּר לְחַמֵּר
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-