גמל
ערך זה עוסק בגמל, בהמה, מקצוע, הפסקה, נתינה. לערך העוסק בגִּמ"ל, אות באלפבית העברי; ראו ג.
גָּמָל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גמל |
| הגייה* | gamal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־מ־ל ג |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | ר׳ גְּמַלִּים; גְּמַל־, ר׳ גְּמַלֵּי־; כ׳ גְּמַלּוֹ, גְּמַלָּיו |
- יונק מדברי ממשפחת הגמליים בעל דבשת יחידה או שתיים.
- אליאב נסע לטיול בנגב ורכב על גמלים ביום השני לטיולו.
- ”וַה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים“ (בראשית כד, פסוק לה)
- ”אַךְ אֶת-זֶה לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה; אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס – טָמֵא הוּא לָכֶם.“ (ויקרא יא, פסוק ד)
- ”נשבע על דבר שאי אפשר לו; אמר: אם לא ראיתי גמל פורח באוויר, אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד“ (משנה, מסכת – פרק שבועות, משנה ג)
- "הוא רכב לפלשתינה / על גמל דו דבשתי. / הוא הגיע לראש פינה / במסווה של שייח' תורכי." (בלדה לסוכן כפול, מאת שלומי ברכה)
גיזרון
עריכה- המילה משותפת לשפות שמיות רבות; אכדית: gammalu; ארמית: ܓܲܡܠܵܐ (גַּמְלָא); ערבית: جَمَل (גַ'מַל); געז: gämäl) ግመል); מלטית: ġemel ועוד. מהשפות השמיות עברה המילה לשפות רבות אחרות. בפרט, ללטינית (camelus) ובהמשך לאנגלית (camel).
- אנכרוניזם-מקראי: אף שעצמות גמלים קדומות נתגלו ושויכו למרחב המסופוטמי הקדום, נוטה כיום המחקר המודרני לסווגם כגמלים פראים, ולא למבוייתים המוכרים ממַעשִׂיּות שלושת האבות בתורה, וכמופיע בפסוקים לעיל. עוד מוסיף המחקר כי פרעה שישק (924-945 לפנה"ס) בפלישתו לא"י הביא עימו את הגמלים המבויתים הראשונים כמו גם טכנולוגיות נוספות [1], בעוד תקופת האבות, מעשיותיהם, "וגמליהם" המפורסמים מתוארכים לתקופה הקדומה במאות שנים לשושנק פרעה ולביות הגמל. השוו לביטוי המשנאי... גמל פורח באויר
- גמל ↔ גמילה : יש המצביעים על קשר-גומלין בין המילים, בשל יכולת הגמל לשאת כמות מים גדולה במעיו, ובכך להיגמל משתיית מים למשך זמן רב. בניגוד לחיות רבות אחרות. על דרך הפסוק: ”וַתֵּינֶק אֶת בְּנָהּ עַד גָמְלָהּ אֹתוֹ“ (שמואל א׳ א, פסוק כג) אכן, יש החולקים על הסבר גזרוני שכזה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: cammello
- אנגלית: camel
- גאורגית: აქლემი (הגייה:אכּלֶמִי)
- גרמנית: Kamel
- הולנדית: kameel
- יידיש: קעמל (הגייה: keml)
- ספרדית: camello
- ערבית: جمل (הגייה: גַ'מַל)
- بعير (הגייה: בַּעִיר)
מידע נוסף
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: גמל |
 טקסונומיה בוויקימינים: Camelus |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גמלים |
גַּמָּל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גמל |
| הגייה* | gamal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־מ־ל ג |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ גַּמָּלִים |
- לשון חז"ל מי שמלאכתו היא העברת אנשים וסחורות ממקום למקום על גבי גמלים.
- ”אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן, קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק טו, משנה א)
- ”אַבָּא גֻרְיָן אִשׁ צַדְיָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא גֻרְיָא, לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ, חַמָּר, גַּמָּל, סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי, שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת לִסְטִים.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
- גַּמָּלִים רבים היו עוברים בדרך הבשמים, להוריד סחורות למצרים.
גיזרון
עריכה- מן גָּמָל דלעיל.
צירופים
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: חמר גמל |
גָּמַל א
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גמל |
| שורש וגזרה | ג־מ־ל א, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הפסיק את התלות של מכור בדבר כלשהו, ע"י הפסקת השימוש בו (לרוב בהדרגה).
- ”וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ שְׁבִי עַד-גָּמְלֵךְ אֹתוֹ אַךְ יָקֵם יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת-בְּנָהּ עַד-גָּמְלָהּ אֹתוֹ.“ (שמואל א׳ א, פסוק כג)
- ”וַתֵּלֶדְ לוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס אֵת גְּנֻבַת בְּנוֹ וַתִּגְמְלֵהוּ תַחְפְּנֵס בְּתוֹךְ בֵּית פַּרְעֹה ...“ (מלכים א׳ יא, פסוק כ)
- ”מֵנִיקָה, עַד שֶׁתִּגְמֹל אֶת בְּנָהּ; נָתְנָה בְנָהּ לִמְנִיקָה, גְּמָלַתּוּ אוֹ מֵת, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת.“ (משנה, מסכת נדה – פרק א, משנה ד)
- מכון הגמילה גמל כבר כ־200 מחניכיו מסמים, מהם חזרו רק 3 להשתמש בסמים.
- לשון המקרא התפתח, גידל, הבשיל.
- ”וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה־אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים“ (במדבר יז, פסוק כג)
- ”כִּי-לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם-פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת-הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז.“ (ישעיהו יח, פסוק ה)
- ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף לֹא עַל הַתְּמָרוֹת. אֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת, גִּבְעוֹלִין שֶׁלֹּא גָמָלוּ.“ (משנה, מסכת פרה – פרק יא, משנה ז)
גזרון
עריכה- (1:) אכדית, גימלוּ - gimlu בהוראת שור נח מעבודתו [2] .
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: גמילה |
| השורש גמל א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גָּמַל ב
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גמל |
| שורש וגזרה | ג־מ־ל ב, גזרת השלמים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השיב על מעשה באותה מידה מוסרית – על הטוב בטוב, ועל הרע ברע.
- ”הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ.“ (דברים לב, פסוק ו)
- ”וַיֹּאמֶר אֶל-דָּוִד צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי כִּי אַתָּה גְּמַלְתַּנִי הַטּוֹבָה וַאֲנִי גְּמַלְתִּיךָ הָרָעָה.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כז)
- ”לֹא כַחֲטָאֵינוּ עָשָׂה לָנוּ; וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ גָּמַל עָלֵינוּ.“ (תהלים קג, פסוק י)
- ”אַל-תָּרִיב עִם-אָדָם חִנָּם; אִם-לֹא גְמָלְךָ רָעָה.“ (משלי ג, פסוק ל)
- ”וְהִנֵּה-הֵם גֹּמְלִים עָלֵינוּ לָבוֹא לְגָרְשֵׁנוּ מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ.“ (דברי הימים ב׳ כ, פסוק יא)
- ”גְּמֹל טוֹבָה לְעוֹשֶׂה טוֹב לְךָ אִם / לְךָ לֵבָב כְּעָשׁ מָרוֹם וְלֹא דָּךְ / וְאַל תִּשְׁכַּב בְּמִלְוַת מִפְעֲלוֹתָיו / וְאַל תִּשְׁקוֹט וְטוֹבָתוֹ בְּיָדָךְ“ (גמול טובה, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- דוד גמל טובה לחייל שהציל אותו במלחמה, ולאחר המלחמה הודה לו ונתן לו אות הוקרה.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהראו גם
עריכה| השורש גמל ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
גֶּמֶל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גמל |
| הגייה* | gemel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־מ־ל ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- בד"כ בצרופים תשלום למי שפרש מעבודתו מקרן שנצברה.
- לפי החוק על העובד ועל המעביד להפריש כספים לקופת גמל.
גיזרון
עריכה- צורת זכר מן גִּמְלָה.
צירופים
עריכהראו גם
עריכהגָּמֵל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גמל |
| הגייה* | gamel |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ג־מ־ל א |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ גְּמֵלִים; נ׳ גְּמֵלָה, נ"ר גְּמֵלוֹת |
- עברית חדשה בשל מבחינה רגשית.
- מחקר פסיכולוגי קבע, כי לפני גיל 5 אין אדם גמל מספיק כדי לשמש עד במשפט.
גיזרון
עריכה- מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תש"ב. בנושא פסיכולוגיה.