| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
דבשת
|
| הגייה* |
dabeshet
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ד־ב־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קַטֶּלֶת
|
| נטיות |
ר׳ דבשות
|
דבשותיו של גמל דו־דבשתי.
- לשון המקרא הגבנון שעל גב הגמל, אשר משמש לו כמאגר שומן.
- ”מַשָּׁא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל-כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל-דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל-עַם לֹא יוֹעִילוּ“ (ישעיהו ל, פסוק ו)
- ”הַזָּנָב לַחֲמוֹרִים / לַגְּמַלִּים – דַּבֶּשֶׁת, / וּלְכָל הַבַּחוּרִים – / אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת!“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוק לעיל וכשם מקום ”וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל“ (יהושע יט, פסוק יא).[1]
- רש"י ומצודות: חטוטרת הגמל במקום המשא העור נפגע ורפואתו לסוכו בדבש (על פי התלמוד ראו הדביש).
- אנגלית: hump
- ערבית: حدبة (תעתיק: חַדַבָה)
