דבש
דְּבַשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דבש |
| הגייה* | dvash |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ב־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | דְּבַשׁ־; כ׳ דִּבְשׁוֹ או דֻּבְשׁוֹ |
- נוזל צמיג מתוק אשר מייצרות הדבורים מצוף פרחים להאכלת צאצאיהם, והוא בעיקרו סוכר ענבים, סוכר פירות וכעשרים אחוזים מים.
- ”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ"“ (דברים ח, פסוק ח)
- ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי“ (שופטים יד, פסוק יח)
- ”זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ, נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה ד)
- ”שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן – הַטַּל, וְהַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַדָּם, וְהֶחָלָב, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים; דְּבַשׁ צְרָעִים טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ו, משנה ד)
- ”אם כן מה תלמוד לומר לחם עני – פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לו, עמוד א)
- ”דְּבָרִים אַָרְבוּ תוֹכָם דְּבוֹרִים / וְתוֹךְ יַעְרַת דְּבַשׁ קוֹצִים כְּסוּחִים“ (מכבל ערב, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- ”עֲבֵרָה מִדְּבַשׁ תִּמְתַּק בְּרֹאשָׁהּ / וְסוֹפָהּ רוֹשׁ וּמַכְאוֹב לֵב אֲסוּפִים / וּמַעְשֵׂה הַצְּדָקָה מַר בְּרֹאשׁוֹ / וְאַחְרִיתוֹ דְּבַשׁ מָתוֹק וְצוּפִים“ (עברה מדבש, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”וּמוֹדַע הָאַלְמָנָה טָמַן אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ בְּאוֹצָרוֹ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת וַיִּשְׁכָּחֵן“ (הנער דוד, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- בראש השנה נהוג לאכול תפוח בדבש.
- כינוי לנוזל מתוק ומרוכז המופק ממיני פירות שונים, כגון תמרים, בננות וענבים.
- ”אֵין עוֹשִׂין תְּמָרִים דְּבַשׁ, וְלֹא תַפּוּחִים יַיִן, וְלֹא סִתְוָנִיּוֹת חֹמֶץ, וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת אֵין מְשַׁנִין אוֹתָם מִבְּרִיָּתָן בַּתְּרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא זֵיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבָד.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ג)
- ”א"ר יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין פעם אחת קדמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קיא, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- מקבילות בשפות השמיות: ארמית דֻּבְשָׁא, ערבית دِبْس (דִּבְּס), אכדית dišpu ועוד.
- 2. על פי חז"ל וההקשר בפסוק בדברים הדבש הוא דבש תמרים
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דבש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דבש |