צוּףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צוף
הגייה* tsuf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ו־ף
דרך תצורה
נטיות
 
צוף בפרח.
  1. תמיסה מימית של סוכרים שונים, המיוצר ברקמות מיוחדות, ובפרחים מיוחדים.
    • צוּף-דְּבַשׁ אִמְרֵי-נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם.“ (משלי טז, פסוק כד)
  2. שם פרטי לזכר
    • ”וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן-הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן-יְרֹחָם בֶּן-אֱלִיהוּא בֶּן-תֹּחוּ בֶן-צוּף אֶפְרָתִי.“ (שמואל א׳ א, פסוק א)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: צוף