פֶּרַחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרח
הגייה* perach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ח א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּרָחִים; פֶּרַח־, ר׳ פִּרְחֵי־
 
פרחים בישראל
 
חלקי הפרח, לחצו להגדלה
  1. איבר בחלק מהצמחים המשמש לרבייה זוויגית.
    • בגינתנו יש פרחים רבים.
    • "פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית / קָטָן וְיָפֶה וְכָחֹל / תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית / נָתַתִּי הַכֹּל" (דני גיבור, מאת מרים ילן שטקליס)
    • ”'הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל' (ישעיהו כז, ו) - תני רב יוסף: אלו תלמידי חכמים שבבבל, שעושין ציצין ופרחים לתורה“ (בבלי, מסכת שבתדף קמה, עמוד ב)
    • ”וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים“ (במדבר יז, פסוק כג)
  2. טירון, מתמחה, אדם החדש במקצוע כלשהו.
    • בכל שנה יש בצה"ל פרחי-טיס מעטים.
    • "כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה מוציאין אותו" (משנה סנהדרין ט ו)
  3. [סלנג] בהשאלה: כינוי לאישה יפה.


גיזרוןעריכה

  • המילה נגזרה מן הפועל פָּרַח (ראו להלן).
  • משפה אכדית (פַּרְאֲּחֻ parāḫu) ◄ לשפות שמיות אחרות כמו געז,ארמית, ◄ וערבית - ראה: (פֲארְח "فرخ‏‏‏‏").

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פרח
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרחים


השורש פרח
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. פ־ר־ח א - צמיחה ולבלוב.
  2. פ־ר־ח ב - תעופה ובריחה.

פָּרַח אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרח
שורש וגזרה פ־ר־ח אגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. צמחו בו פרחים.
    • ”כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים“ (חבקוק ג, פסוק יז)
    • ”נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים“ (שיר השירים ז, פסוק יג)
    • "בלומה פורחת כשושנת העמקים שאין עין הרע שולטת בה" (סיפור פשוט מאת ש"י עגנון)
    • ”שְׁקִיעוֹת בָּהָר תִּבְעַרְנָה וְתִדְעַכְנָה / אֲבָל כַּלָּנִיּוֹת תָּמִיד תִּפְרַחְנָה (כַּלָּנִיּוֹת , מאת נתן אלתרמן)
    • נסענו לצפון הארץ כדי לחזות ברקפות פורחות.
  2. בהשאלה: התפתח, הצליח, התקדם.
    • ”וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה (ישעיהו סו, פסוק יד)
    • בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד“ (תהלים צב, פסוק ח)
    • עסקיו של בעל המכולת פרחו מאז בניית הבניינים החדשים.
  3. הופיעו פצעים על עור גופו.
    • ”וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְהָיָה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה לִשְׁחִין פֹּרֵחַ אֲבַעְבֻּעֹת בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם“ (שמות ט, פסוק ט)
    • ”וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת בֹּהַק הוּא פָּרַח בָּעוֹר טָהוֹר הוּא“ (ויקרא יג, פסוק לט)
    • הפורח מן הטמא - טהור. חזרו בו ראשי אברים - טמא, עד שתתמעט בהרתו מכגריס. מן הטהור - טמא. חזרו בו ראשי אברים - טמא, עד שתחזור בהרתו לכמות שהיתה“ (משנה, מסכת נגעיםפרק ח, משנה א)
    • הנערה לא האמינה שהיא פורחת ביום הצילומים הכיתתיים.

גיזרוןעריכה

  1. מקור הפועל אינו ידוע, אך פעלים מקבילים בעלי משמעות זהה או קרובה נמצאו בארמית גלילית (שבה דיברו תושבי ארץ־ישראל), בסורית, בערבית, באכדית ובמצרית. יש לציין שיש חוקרים הסבורים כי מפועל זה נגזרה המילה אפרוח.
  2. נוצר כחלק מהרחבת משמעותו של פירוש 1.
  3. נוצר ככל הנראה מפירוש 1 תוך הרחבת משמעות ל"פרץ" ול"הופיע פתאום".

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש פרח א
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צמיחה ולבלוב
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעליםעריכה

פ־ר־ח א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַח פּוֹרֵחַ יִפְרַח פְּרַח לִפְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִפְרִיחַ מַפְרִיחַ יַפְרִיחַ הַפְרַח לְהַפְרִיחַ
הֻפְעַל הֻפְרַח מֻפְרָח יֻפְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערותעריכה

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]

פָּרַח בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרח
שורש וגזרה פ־ר־ח בגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. התעופף, טס, ריחף באוויר.
    • ”קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר, או שפרח בין המתות, או שמת אחד מהן - יקח זוג לשני. פרח לבין הקריבות - פסול ופוסל אחד כנגדו, שהגוזל הפורח פסול ופוסל אחד כנגדו“ (משנה, מסכת קניםפרק ב, משנה א)
    • הציפור פרחה ברגע שקרבנו אל העץ.
  2. בהשאלה: הסתלק, עזב.
    • ”'וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו' (ויקרא ז, פסוק כ) - מי שטומאה פורחת ממנו, יצא בשר שאין טומאה פורחת ממנו; ואם איתא, הרי טומאה פורחת ממנו על ידי האור?“ (בבלי, מסכת זבחיםדף מג, עמוד ב)
    • השוטרים הגיעו אל הבית וגילו כי הפורץ פרח.

גיזרוןעריכה

  1. הפועל התגלגל אל השפה העברית מן השפה הארמית, שבה לפועל משמעות זהה. יש הסבורים כי מקורו בפועל בָּרַח, אולם לא נמצא לסברות אלו ביסוס. ככל הנראה, הפועל הארמי נגזר מהפועל פָּרַח שלעיל תוך הרחבת משמעות.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: fly‏‏‏‏ (1), float‏‏‏‏ (1), leave‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה


השורש פרח ב
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית תעופה ובריחה
גזרה גזרת שלמים
הופיע לראשונה בלשון המשנה


נטיות הפעליםעריכה

פ־ר־ח ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַח פּוֹרֵחַ יִפְרַח פְּרַח לִפְרֹחַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִפְרִיחַ מַפְרִיחַ יַפְרִיחַ הַפְרַח לְהַפְרִיחַ
הֻפְעַל הֻפְרַח מֻפְרָח יֻפְרַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערותעריכה

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[3]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[4]

פְרֵחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרח
הגייה* frech
חלק דיבר שם־עצם או שם־תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות נ׳ פְרֵחָה
  1. [סלנג] זכר הפרחה.

גיזרוןעריכה

  1. גוף זכר לשם שמקורו בגוף נקבה. בדומה לכוסית וכוסון.
  2. מקור הביטוי פרחה הוא בשם המצוי אצל יהודי מרוקו פְרֵיחה (באות פ"ה רפה), ומשמעותו בערבית فَرَح - שמחה משורש פרג', או במשמעות פרגית (אפרוח) גם הוא מאותו השורש של שמחה ובריחה.

ראו גםעריכה