פְרֵחָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרחה
הגייה* frekha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־ר־ח
דרך תצורה משקל קְטֵלָה
נטיות ר׳ פְרֵחוֹת
  1. [סלנג, כינוי גנאי] עלמה פשוטה, גסה והמונית: נטולת השכלה ועידון שלבושה עדכני אך מצועצע; עפ"ר מעדות המזרח.
    • "אֵין לִי רֹאשׁ לְמִלִּים אֲרֻכּוֹת / וְאַתָּה מִין מִלָּה אֲרֻכָּה שֶׁכָּזֹאת. / צַ'אוּ יְדִידִי וְדַ"שׁ לְחַיֶּיךָ, / בְּתִקְוָה שֶׁתָּבִין אֶת הַפְרֵחָה" (שִׁיר הַפְרֵחָה , מאת אסי דיין)
    • "פרחה במרצדס נוסעת על כביש מהיר, / פנסים כבויים, ועוד אידיוט שמאותת בשביל להסתיר" (בחום של תל אביב (פרחה במרצדס) , מאת עברי לידר)
    • ביום שישי באלנבי יש מצעד שלם של פרחות.
  2. [סלנג] חוצפנית (ביידיש).[דרושה הבהרה]
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון

עריכה

1

  • המילה נוצרה, ככל הנראה, משילוב בין כינוי הגנאי פָּרֶח שמקורו ביידיש ומופיע לעתים קרובות בהקשר פרנק פרח, והמילה בערבית فرخة (פרח'ה) – פרגית (קרוב אל אפרוח). ייתכן שפָּרֶח שורשו בביטויים ארחי פרחי או פרחח. השפעה נוספת על המונח הייתה העובדה שנשים רבות ממוצא מזרחי נקראות "פרחה" (כלומר, בערבית: فرحة – שמחה). שם זה שנהגה בצורה מובחנת בערבית, נשמע זהה ל"פרח'ה" במבטא ישראלי.
  • בקרב יהדות מרוקו קיים הצירוף: "בְּשְׂמֵחָה וַלְפְרֵחָה" (bssəmḥa walfrəḥa) – "בשמחות מרובות"[1]. זהה לדמות הפרחה העכשווית היא הפרחה המקראית המכונה: אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה“ (משלי ט, פסוק יג)
  • המונח נוצר ככינוי גנאי לנשים עניות בעיקר ממוצא צפון־אפריקני או מזרח־תיכוני, הלבושות בביגוד מסורתי והתנהגותן אותנטית למקום הולדתן. במהלך השנים, הורחב כדי התייחסות גם לכל אישה צעירה המתנהגת באופן צעקני. לכאורה, עשוי לשמש היום גם בהתייחס לנשים שמוצאן אירופי (פרחה אשכנזית), אך שימוש זה אינו נפוץ.
  • שימוש: המילה נכנסה לשימוש רחב במהלך שנות השבעים. אינה מופיעה במילון עולמי לעברית מדוברת מאת דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה, 1972, אך מופיעה בגרסאות הזכר והנקבה במילון אחול-מניוקי לעברית מדוברת מאת דן בן-אמוץ ונתיבה בן-יהודה, 1982. כיום השימוש בביטוי דועך.

2

  • מיידיש: פרעחה – חוצפנית. במקור מגרמנית: Frech. [1]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: פרחה

סמוכין

עריכה
  1. משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". ניסן-תמוז תשל"ח, מב',ג-ד. עמ' 173