פִּרְחָח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרחח
הגייה* pirkhakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ח
דרך תצורה משקל קִטְלָל
נטיות ר׳ פִּרְחָחִים; פִּרְחַח־, ר׳ פִרְחָחֵי־
  1. צעיר פרוע, המציק ומפריע, גורם נזק או נוהג ברשעות.

גיזרון

עריכה
  • פעם אחת במקרא: ”עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי שִׁלֵּחוּ וַיָּסֹלּוּ עָלַי אָרְחוֹת אֵידָם.“ (איוב ל, פסוק יב). ומפרשים: מלשון פרח, מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו (מצודת ציון) ועל פי הבנת הפסוק, רש"י: כל דרך נבלה שיש להם לעשות עושים.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: urchin‏‏‏‏‏

ראו גם

עריכה
השורש פרח
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. פ־ר־ח א - צמיחה ולבלוב.
  2. פ־ר־ח ב - תעופה ובריחה.