שמחה
שִׂמְחָהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שמחה |
| הגייה* | simkha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׂ־מ־ח |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ שְׂמָחוֹת; שִׂמְחַת־, ר׳ שִׂמְחוֹת־ |
- מצב נפשי טוב של מרץ וחיוניות. היא מתקשרת לשלמות ולסיפוק, הבאים כשהאדם חש שיש לו את כל שהוא מבקש.
- ”וַיַּעֲלוּ כָל-הָעָם, אַחֲרָיו, וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים, וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה; וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ, בְּקוֹלָם“ (מלכים א׳ א, פסוק מ)
- "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה" (משנה אבות ג יב)
- חגיגה, התנהגות הנובעת מתחושת שמחה (1).
- ”לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל; וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה“ (קהלת ז, פסוק ד)
- ”אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ה, משנה א)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
- "אִמָּא מְחַיֶּכֶת, קְצָת נְבוֹכָה, / זֶהוּ דּוֹדֵנוּ, הַדּוֹד שִׂמְחָה. / וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט – / לְטַפֵּל בְּדָגִים זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט!" (דּוֹדִי שִׂמְחָה אוֹהֵב חַיּוֹת, מאת ע' הלל)
גיזרוןעריכה
- מן השורש ש־מ־ח, וראה שמח.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: שמחה- "עשרה שמות נקראת שמחה", באתר האקדמיה ללשון, פברואר 2018
| השורש שׂמח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|