שָׂמֵחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמח
הגייה* sameah
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־מ־ח
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ שְׂמֵחָה, ר׳ שְׂמֵחִים, נ"ר שְׂמֵחוֹת
  1. החווה שמחה.
    • ”שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ (דברים טז, פסוק טו)
    • ”מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם-הַבָּנִים שְׂמֵחָה - הַלְלוּ-יָהּ“ (תהלים קיג, פסוק ט)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש שׂמח

נטיות הפעליםעריכה

שׂ־מ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂמַח שָׂמֵחַ יִשְׂמַח שְׂמַח לִשְׂמֹחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל יֻגְדַּל -אין- -אין-
פִּעֵל שִׂמֵּחַ מְשַׂמֵּחַ יְשַׂמֵּחַ שַׂמֵּחַ לְשַׂמֵּחַ
פֻּעַל שֻׂמַּח מְשֻׂמָּח יְשֻׂמַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

>

שָׂמַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שמח
שורש וגזרה שׂ־מ־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שֶׁחָוָה שמחה.
    • שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ; וְדָע, כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט“ (קהלת יא, פסוק ט)
    • ”בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח, וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ“ (משלי כד, פסוק יט)

גיזרוןעריכה

  • קימים בערבית שרשים קרובים: شمخ (ש־מ־ח') במשמעות גובה והתנשאות, וכן سمح (ס־מ־ח) במשמעות של רוחב־לב.


צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש שׂמח

נטיות הפעליםעריכה

שׂ־מ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂמַח שָׂמֵחַ יִשְׂמַח שְׂמַח לִשְׂמֹחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל יֻגְדַּל -אין- -אין-
פִּעֵל שִׂמֵּחַ מְשַׂמֵּחַ יְשַׂמֵּחַ שַׂמֵּחַ לְשַׂמֵּחַ
פֻּעַל שֻׂמַּח מְשֻׂמָּח יְשֻׂמַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

>

שִׂמֵּחַ (גם: שִׂמַּח)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שימח
שורש וגזרה שׂ־מ־ח
בניין פִּעֵל
  1. גרם לאחר לשמוח.
    • ”אָרוּר הָאִישׁ, אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת-אָבִי לֵאמֹר, יֻלַּד-לְךָ, בֵּן זָכָר--שַׂמֵּחַ, שִׂמְּחָהוּ“ (ירמיהו כ, פסוק טו)
    • ”וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם-הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ, כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים, שָׂמֵחוּ; וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם, מֵרָחוֹק“ (נחמיה יב, פסוק מג)
    • "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם", מתוך "שבע ברכות". יש הגורסים (רעים ואהובים) או (רעים אהובים)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש שׂמח

נטיות הפעליםעריכה

שׂ־מ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂמַח שָׂמֵחַ יִשְׂמַח שְׂמַח לִשְׂמֹחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל יֻגְדַּל -אין- -אין-
פִּעֵל שִׂמֵּחַ מְשַׂמֵּחַ יְשַׂמֵּחַ שַׂמֵּחַ לְשַׂמֵּחַ
פֻּעַל שֻׂמַּח מְשֻׂמָּח יְשֻׂמַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

>

שֻׂמַּחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שומח
שורש וגזרה שׂ־מ־ח
בניין פֻּעַל
  1. שגרמו לו לשמוח.
    • הילד שומח על־ידי הוריו, שהתאמצו לקנות לו מתנה כלבבו.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה


השורש שׂמח

נטיות הפעליםעריכה

שׂ־מ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂמַח שָׂמֵחַ יִשְׂמַח שְׂמַח לִשְׂמֹחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל יֻגְדַּל -אין- -אין-
פִּעֵל שִׂמֵּחַ מְשַׂמֵּחַ יְשַׂמֵּחַ שַׂמֵּחַ לְשַׂמֵּחַ
פֻּעַל שֻׂמַּח מְשֻׂמָּח יְשֻׂמַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

>