מבסוט

מַבְּסוּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מבסוט
הגייה^*	mabsut
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ס־ט
דרך תצורה	משקל מַקְטוּל
נטיות	נ׳ מַבְּסוּטָה, ר׳ מַבְּסוּטִים

[סלנג] מרוצה. שמח וטוב לב.
- ”הַבִּיטִי נָא אֶל הַיָּרֵחַ / אוּלַי תִּהְיִי קְצָת מַבְּסוּטָה / בֵּינֵינוּ כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ / שֶׁבְּכִיסִי אֵין אַף פְּרוּטָה“ (הַפְּרוּטָה וְהַיָּרֵחַ, מאת חיים חפר בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "בשביל שהוא יהיה מבסוט עד השמיים / אני תמיד חולה והוא תמיד רופא" (בני ילד רע, מאת אהוד מנור)
- "אִמָּא מְחַיֶּכֶת, קְצָת נְבוֹכָה, / זֶהוּ דּוֹדֵנוּ, הַדּוֹד שִׂמְחָה. / וַאֲנִי, כַּמּוּבָן, עַד הַגַּג מַבְּסוּט – / לְטַפֵּל בְּדָגִים זֶה עִנְיָן פָּשׁוּט!" (דּוֹדִי שִׂמְחָה אוֹהֵב חַיּוֹת, מאת ע' הלל)
- לא הייתי מבסוט לשמוע את הדווח