עצוב
יש להוסיף לדף זה את הערך: עִצּוּב.
עָצוּבעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עצוב |
הגייה* | 'atsuv |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־צ־ב א |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ עֲצוּבָה, ר׳ עֲצוּבִים, נ"ר עֲצוּבוֹת |
- חש בצער.
- ”כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ.“ (ישעיהו נד, פסוק ו)
- "כשהיא מחייכת, גם אני מחייכת; / וכשהיא עצובה, אני לא מבינה / איך אפשר להיות עצובה / כשאת הילדה הכי יפה בגן" (הילדה הכי יפה בגן , מאת יהונתן גפן)
- "כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, / אז בעולם הזה עצוב לנו יותר." (דמעות של מלאכים, מאת דן מינסטר)
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.