צמא

צָמֵא א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צמא
שורש וגזרה	צ־מ־א, גזרת נל"א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁתּוֹת, חָשׁ צֹרֶךְ לִגְמֹעַ מַשְׁקֶה.

   • ”כִּי אֶכִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה...“ (ישעיהו מד, פסוק ג)
   • ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט מַיִם, כִּי צָמֵאתִי“ (שופטים ד, פסוק יט)
   • "...בָּארצות החמות וּבפרט בְּחֹם הקיץ, יִצְמָא האדם" "אורחות חיים", משה סטודנצקי
   • "ואם צָמֵא כשיצא ואינו יכול למנוע עצמו, יְעָרֵב המים ביין או בדבש וישתה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק כ"ד)

2. בהשאלה הִתְאַוָּה לְדָבָר הַרְבֵּה, אָבָה בְּכָל מְאוֹדוֹ לְ־.

   • ”אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה- אֲשַׁחֲרֶךָּ: צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי...“ (תהילים סג, פסוק ב)
   • "ואכן חָפֵץ השי"ת להֵיטיב לִבְרואיו הַצְּמֵאִים לראוֹת עֻזּוֹ..." "חשבון הנפש", רמ"ל

גזרון

• שורש מקראי. מקבילות שמיות: אוגריתית 𐎙𐎎𐎜 (עֿמאֻ) או 𐎙𐎎𐎛 (עֿמאִ), ואולי גם 𐎑𐎎𐎀 (טֿמאַ), אכדית: צַמַאֻ ṣamā'u, ארמית: צהי ('צמא' בארמית שאול מעברית), ערבית: ظَمِئَ (טַ'מִאַ) - בשני המשמעים.
• במילונו של האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג': מצרית: tchamā - אדמה יבשה. געז: ጸምአ (ṣäməʔä).

נגזרות

• צָמָא
• צִמָּאוֹן
• צִמְאָה

ניגודים

• רָוֶה (1)

מידע נוסף

• נטיית הפועל בגוף שלישי עבר היא "צָמֵא" ולא *"צָמַא" על דרך השלמים. החלטה 3.6 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית קובעת:

"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם".

צָמֵא ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צמא
הגייה*	tsame
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	צ־מ־א
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ צְמֵאִים; נ׳ צְמֵאָה, נ"ר צְמֵאוֹת

1. מִי שֶׁחָשׁ צֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, שֶׁנִּחָר גְּרוֹנוֹ וְעָלָיו לִשְׁתּוֹת.

   • ”הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם...“ (ישעיהו נה, פסוק א)
   • "כן הצמא והרעב, הרי הן בכלל חולים-אם יש בו יכולת לכוון את דעתו, יתפלל" (משנה תורה להרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כוהנים, פרק ב')

2. בהשאלה: הַמִּתְאַוֶּה לִדְבַר מָה, הָעוֹרֵג לְ־.

   • "וּלְבָבִי, צְמֵא תַעֲלוּמָה רַבָּה, קְדוֹשָׁה,/ אָז הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא דְּמִי תוֹחֶלֶת..." "הַבְּרֵכָה", חיים נחמן ביאליק

צירופים

• צמא דם

ניגודים

• רווי (1)

תרגום

• אנגלית: thirsty‏‏‏‏
• אנגלית: عطشان‏, ظامئ‏‏‏‏
• ספרדית: sediento‏‏‏‏, sitibundo‏‏‏‏ (ספרותי)
• רוסית: жаждущий‏, хотеть пить‏‏‏‏

צָמָא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צמא
הגייה*	tsama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־מ־א
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	נ"י: צְמָא־, כ': צְמָאֲךָ, צְמָאָהּ, צְמָאֲכֶם, צְמָאֲהֶן

1. תְּחוּשַׁת יֹבֶשׁ בַּגָּרוֹן וְצֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, רָצוֹן עַז לִשְׁתִיָּה.

   • ”הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם – וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – לֹא אֶעֶזְבֵם.“ (ישעיהו מא, פסוק יז)
   • ”ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת בצמא“ (בבלי, מסכת תמיד – דף כז, עמוד ב)

2. בהשאלה: שְׁקִיקָה, רָצוֹן וָחֵשֶׁק עַזִּים.

   • ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר – יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ד)

גזרון

• מילה מקראית. מקבילה זהה בערבית: ظَمَأ (קרי: טָ'מָא) גם במשקל, וגם במשמעות.

צירופים

• שבר צמאו
• ארץ צמא

מילים נרדפות

• צמאה
• צמאון

תרגום

• אנגלית: thirst‏‏‏‏
• ערבית: عطش‏‏‏‏
• רוסית: жажда‏‏‏‏