צָמֵא אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צמא
שורש וגזרה צ־מ־א, גזרת נל"א
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִשְׁתּוֹקֵק לִשְׁתּוֹת, חָשׁ צֹרֶךְ לִגְמֹעַ מַשְׁקֶה.
  2. בהשאלה הִתְאַוָּה לְדָבָר הַרְבֵּה, אָבָה בְּכָל מְאוֹדוֹ לְ־.
    • ”אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה- אֲשַׁחֲרֶךָּ: צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי...“ (תהילים סג, פסוק ב)
    • "ואכן חָפֵץ השי"ת להֵיטיב לִבְרואיו הַצְּמֵאִים לראוֹת עֻזּוֹ..." "חשבון הנפש", רמ"ל

גיזרוןעריכה

  • מקראי. שורש קדום ט'מא, מקביל לערבית: ظَمِئَ (טַ'מִאַ) - בשני המשמעים, אוגריתית mẓmủ (מט'מאֻ) מן שורש ẓmʔ (ט'מא)[1][2], אכדית: צַמַאֻ ṣamā'u, ארמית צהי [3][4] ('צמא' בארמית שאול מעברית)[5].

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • נטיית הפועל בגוף שלישי עבר היא "צָמֵא" ולא *"צָמַא" על דרך השלמים. החלטה 3.6 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית קובעת:
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם".

צָמֵא בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה* tsame
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ צְמֵאִים; נ׳ צְמֵאָה, נ"ר צְמֵאוֹת
  1. מִי שֶׁחָשׁ צֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, שֶׁנִּחָר גְּרוֹנוֹ וְעָלָיו לִשְׁתּוֹת.
  2. בהשאלה: הַמִּתְאַוֶּה לִדְבַר מָה, הָעוֹרֵג לְ־.

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

צָמָאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צמא
הגייה* tsama
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־מ־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות נ"י: צְמָא־, כ': צְמָאֲךָ, צְמָאָהּ, צְמָאֲכֶם, צְמָאֲהֶן
  1. תְּחוּשַׁת יֹבֶשׁ בַּגָּרוֹן וְצֹרֶךְ לִשְׁתּוֹת, רָצוֹן עַז לִשְׁתִיָּה.
    • ”הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם – וָאַיִן, לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה; אֲנִי יהוה אֶעֱנֵם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – לֹא אֶעֶזְבֵם.“ (ישעיהו מא, פסוק יז)
    • ”ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת בצמא (בבלי, מסכת תמידדף כז, עמוד ב)
  2. בהשאלה: שְׁקִיקָה, רָצוֹן וָחֵשֶׁק עַזִּים.
    • ”יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר – יְהִי בֵיתְךָ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת אבותפרק א, משנה ד)

גיזרוןעריכה

  • מילה מקראית. מקבילה זהה בערבית: ظَمَأ (קרי: טָ'מָא) גם במשקל, וגם במשמעות.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 600
  2. גם ġmʔ (ע'מא) 'צמא' (page 318): לפעמים פרוטו-שמית ט' (= ṱ = ظ) ← אוגריתית ġ (= ע' = غ) במקום ẓ (= ט' = ظ).
  3. למשל תרגום אונקלוס ”וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם“ (שמות יז, פסוק ג) = ”וּצְהִי תַּמָּן עַמָּא“ (אונקלוס על שמות יזפסוק ג). מאוחר יותר: צחי, כמו ירושלמי-יונתן: ”וּצְחִי תַמָּן עַמָּא“ (יונתן על שמות יזפסוק ג).
  4. CAL.
  5. מילון יסטרוב.