רָצוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רצון
הגייה* ratson
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות ר׳ רְצוֹנוֹת
  1. כוח נפשי הדוחק באדם לעשות מעשה או להשיג הישג. חפץ. (משנאי)
    • דבר אינו עומד בפני הרצון.
  2. הסכמה, היתר, אישור, החלטה, נחת רוח. (מקראי)
    • ”וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.“ (ישעיהו נו, פסוק ז)
  3. חסד, ברכה, טובה, צדקה.

גיזרוןעריכה

מן רצה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה