רָצוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רָצוֹן
הגייה* ratson
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות ר׳ רְצוֹנוֹת
  1. כח נפשי הדוחק באדם לעשות מעשה או להשיג הישג.
    • דבר אינו עומד בפני הרצון.
  2. הסכמה, היתר, אישור, החלטה, נחת רוח.
    • ”וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.“ (ישעיהו נו, פסוק ז)
  3. חסד, ברכה, טובה, צדקה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: will‏‏‏‏